רש"י על סנהדרין ז.

1מצוה למימר להו - ברישא אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו דפתחינן להו בפשרה:

2היינו ת"ק - דאמר נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע הא מקודם גמר דין רשאי לבצוע וה"נ רשות הוא:

3איכא בינייהו מצוה - להזכיר פשרה לת"ק ליכא מצוה: