רש"י על סנהדרין פב:

1שהיה לו לפרוש - מן האשה ושוב אין ניתן להורגו:

2לדבר - לזעוק לאנשי שבטו לסייעו:

3שכוון בזכרותו ובנקבותה - וראו אותם דבוקים זה בזה וידעו שניתן רשות לקנאי לפגוע בו ולא יאמרו שנאה היתה בלבו עליו:

4שלא נשמטו - לפרוש זה מזה עד שראו שהרגם בדין:

5והגביה את המשקוף - והוציאן נדבקים ולא הוצרך להשפיל הרומח וישמטו:

6ואחד שבא מלאך והשחית - והוטרדו בני שבטו ולא הרגו לפנחס: