רש"י על שבת קיט.

1מחריך רישא - אם היה שם ראש בהמה לחרוך מחרכו הוא בעצמו:

2פרים - לשון פרומים מחתך:

3מצתת צתותי - מצית האור בעצים דקים:

4מכתף ועייל מכתף ונפיק - בע"ש יוצא ונכנס להביא תמיד משואות כלי תשמיש ובגדי חופש ומגדים כאדם שמקבל את רבו בביתו ומראה לו שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו לטרוח ולהרבות בשבילו: