רש"י על שבת קכב.

1מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים - מחוברים:

2בשבת - לרעות וליכא למיגזר שמא יתלוש ויאכיל:

3ואינו מעמידה ע"ג מוקצה - שמא יטול בידו ויאכיל והא נמי מוקצין נינהו לגבי טלטול דאתמול הוו מחוברין:

4דקאים ליה באפה - שלא תפנה למקום אחר:

5ואזלא ואכלה - אבל הוא אינו עומד על העשבים קרוב להם דניחוש לשמא יטול ויאכיל: