רש"י על שבת קמא.

1מכבש - פריש"א שני לווחים ארוכים וכבדים וסודרין בגדים על התחתון ומורידין העליון עליו וכובשים את הבגדים על ידי יתדות שיש עמודים קבועין מנוקבין בארבע הפיאות של התחתונות והעליונה מנוקבת בארבע זויותיה ועולה ויורדת בעמודים וכפי מה שהוא רוצה לכבוש מורידה ותוחב יתד בנקב העמוד ואינה יכולה לעלות:

2מתירין - את המכבש שנוטל את היתד והוא ניתר דהיינו צורך שבת שנוטל את הכלים:

3אבל לא כובשין - דהיינו צורך חול:

4ושל כובסין לא יגע בו - מפני שהוא עשוי לתקן הבגדים ותוחבו בחזקה ומיהדק והתרה שלו דומה לסתירה: