רש"י על שבת עה:

1השף בין העמודים - כגון עמודי אכסדראות שעשוים חלונות חלונות ונסמכין בחלונות בין עמוד לעמוד והשף שם בקרקעית הבנין שנשענין עליו כדי שיהא חלק חייב משום ממחק:

2המגרר ראשי כלונסות - שיהיו ראשיהן שוין וחדין:

3ממרח רטיה - מחליק תחבושת על המכה:

4מסתת את האבן - לאחר שנעקרה מן ההר ונחצבה מחליקה:

5משום מכה בפטיש - שהוא גמר מלאכה:

6הצר בכלי צורה - בכלי שעומד לכך לנאותו:

7מנפח בכלי זכוכית - כשהותך נעשה על ידי נפוח:

8דשקיל אקופי - ראשי חוטין התלויין ביריעה במקום קשורין כשניתק בה חוט וקשרוהו וכן קשין וקסמים דקין שנארגו בה בלא מתכוין ונוטלין אותם ממנה לאחר אריגה גמר מלאכה הוא וחייב משום מכה בפטיש: