רש"י על שבת פה.

1ומנא לן דהא דקים להו לרבנן - בשיעור יניקה מילתא היא למיסמך עלה ולומר בקיאין הן החכמים בעבודת אדמה לידע כמה יונקים שלא תתמה לומר מי הודיע לבריות שיעור יניקה ואיך יוכלו לעמוד על כן:

2גבול רעך - ליטע סמוך למיצר להכחיש קרקעו כשיעור אשר גבלו הראשונים ומי הם ראשונים אמוריים וחויים שהיו בקיאים בכך כדאשכחן בבני שעיר:

3מלא קנה זה - קנה המדה שבו מודדין הקרקע:

4לזית - ראוי לגדל זיתים וזה לתאנה והיו יודעין להפריש את הארץ בין קנה לקנה בריחה וטעמה היכן לזיתים והיכן הוא לתאנים וממילא דבקיאים היו בשיעור יניקה:

5שמריחין - סרס את התיבה ודורשה:

6וחוי - למה נקרא חוי:

7שטועמין את הארץ - לאיזה דבר ראויה:

8כחיויא - כנחש שמאכלו עפר:

9שנעשין בני חורים מנכסיהם - שנטרדו מנחלתם ולא הוצרכו לעבוד אדמתן כדכתיב ובני עשו יירשום (דברים ב):