רש"י על שבת פח.

1שני כתרים - מזיו שכינה:

2מאה ועשרים - [כל א' וא' נטל כתר]:

3טענו - הכתרים והכי משמע את עדים [אשר היו להם] מהר חורב:

4בחורב פרקו - דמשמע נמי ויתנצלו את עדים מהר חורב:

5ומשה יקח - אותו עדי לשון אחר את האהל לשון בהלו נרו (איוב כ״ט:ג׳) והוא היה קירון עור פניו: