רש"י על שבועות יט.

1אחד טמא - מת קבור בו וא"א להלך שלא יאהיל:

2והלך בראשון - ואינו יודע אם בטמא אם בטהור ולא נכנס למקדש:

3בשני ונכנס - וחזר והלך בשני וידע שהלך בשניהם והרי הוא טמא ודאי ונכנס למקדש בהעלם טומאה שנתעלם ממנו טומאה:

4חייב - קרבן עולה ויורד שיש כאן בתחלה ידיעה ודאית: