רש"י על שיר השירים ב:יג

1התאנה חנטה פגיה. כמשמעו:

2והגפנים סמדר. כשנופל הפרח והענבים מובדלים זה מזה ונכרים כל ענבה לעצמה קרויה סמדר, כל הענין הזה פשוטו לשון חבת פתוי שבחור מרצה את ארוסתו לילך אחריו כן עשה לי דודי:

3ענה דודי. על ידי משה:

4ואמר לי. על ידי אהרן:

5קומי לך. זרזי עצמך (שמות יא) וישאלו איש מאת רעהו:

6כי הנה הסתיו עבר. אלו ארבע מאות שנה דלגתים למנותם משנולד יצחק:

7הגשם. שהוא טרחותו של סתיו חלף והלך לו כלומר שמנים ושש שנה של קושי השעבוד נגזרו עליכם והלכו להם משנולדה מרים הקשו המצריים שעבוד על ישראל ולכך נקראת מרים על שמררום:

8הנצנים נראו בארץ. הרי משה ואהרן מוכנים לכם לכל צרכיכם:

9עת הזמיר הגיע. שאתם עתידים לומר שירה על הים:

10וקול התור. קול התייר הגדול, דבר אחר קול התור קול שהגיע זמן יציאתכם ממצרים:

11התאנה חנטה פגיה. הגיע זמן של בכורים לקרב שתכנסו לארץ:

12והגפנים סמדר. קרב זמן נסכי היין, דבר אחר כשרים שבכם חנטו והנצו לפני מעשים טובים והריחו ריח טוב:

13קומי לכי. כתיב יוד יתירה קומי לך לקבל עשרת הדברות:

14דבר אחר התאנה חנטה פגיה אלו פושעי ישראל שכלו בשלשת ימי אפילה:

15והגפנים סמדר נתנו ריח. אלו הנשארים מהם עשו תשובה ונתקבלו כך נדרש בפסיקתא: