רש"י על סוטה ח.

1שלא יהא לבה גס בחברתה - שמא האחת עומדת על בורייה ואינה מודה לומר טמאה אני וחברתה שהיא טמאה רואה את זו שאינה מודה וסובלת את בושתה ולבה מתגבר עליה לעשות כמו זו ואינה מודה:

2לא מן השם הוא זה - לא זהו הטעם שאמרת העיקר הנאמר בדבר:

3אותה - והשביע אותה הכהן: