רש"י על תענית יט:

1ואסכרא – בוצמל"ע בלע"ז פעמים שנקבע בתוך פיו של אדם ומת לשון כי יסכר פי דוברי שקר (תהילים ס״ג:י״ב) והיא סרונכה מיתה משונה:

2בזמן שיש בה מיתה – שהיא משולחת מהלכת ומתים בה:

3על הגובאי – שמכלה את התבואה כל שהוא אפילו לא נראה אלא קצת בידוע שעתידין לבוא לרוב אבל חגב כל שהוא מצוי הוא ואינו מכלה כל כך כארבה: