רש"י על יומא פז.

1בצבו נפשיה - ברצון עצמו:

2לקטלא אזיל - לישא עונש חטא שמא ישגה בדין ועל עצמו אמר כן:

3וצבו ביתיה לית הוא עביד - בכל זה לא יעשה צורכי ביתו ולא ישתכר כלום בדבר:

4ולואי שתהא ביאה - שישוב ויכנס לביתו בלא חטא כיציאה:

5אמבוהא - גדודי בני אדם הולכין אחריו לכבודו:

6אם יעלה לשמים שיאו וגו' סופו כגללו לנצח יאבד - וכל זה אמר שלא תזוח דעתו:

7מכתפי ליה - זקן היה ונושאין אותו באלנקי בכתפיהם בבית המדרש שלא להטריח את הציבור לקום מפניו: