רב פנינים על משלי א:ג

1והנה שתי אלה הן על בחינת חלק העיון ועוד לך תועלת ג' על חלק המעשי והוא לקחת מוסר וכו' והוא כי למה שהתורה לרום מעלתה תגזר אומר בלבד ולא תסביר כל דבר ודבר בטענות שכליות לא ילקחו הדברים ויתפסו בלב המקבל בעצם לעשותם כאשר במשלי שלמה שישכיל פיהו במוסרי הסברא וההשכלה עד בלי די שימתקו וילקחו בעצם לשמור ולעשות וזהו לקחת מוסר השכל כלומר כדי לקחת ולתפוס צריך מוסר השכל ולא תספיק גזרה לבדה ולכן אל תרף מספרי זה כי הוא טוב. לך גם לדבר הזה ואל יקל בעיניך הצטרך המתקת השכל אל הלקח והתפש כי רב מאד המעשה אשר צריך יעשה האדם מתחלק לג' מעלות טובות והן צדק ומשפט ומישרים שהוא לעלות ולראות ממדרגה אל מדרגה עד מרום קץ טוב המדות אחד היות פעולותיו בצדק וממנה אל התיכונה להישיר את הזולת יעשו צדק כמוהו ומן התיכונה אל הג' והיא לעשות לפנים מן השורה ועל הא' אמר צדק ועל הב' לעשות יעשה גם זולתו צדק כמוהו אמר ומשפט שהוא לשפוט צדק ולהנהיג את העם על הדין ועל האמת בל יעשוק איש את עמיתו וכיוצא ועל הג' אמר ומישרים כד"א ועשית הטוב והישר ואז"ל זו לפנים משורת הדין ואין ספק כי למען יעלה איש עד מרום קצה הג' צריך להישירו בהסברת מוסר השכלה נתפסת ונלקחת למקבלה:

2או יאמר לדעת כו' באשר ידענו כי לא בלבד הכתובים אשר אין בפשיטותם חכמת מוסר כי אם גם אשר בדרך פשטם מוסר חכמה והישרה טובה יש ויש בתוכם למבין מתוך דבריהם נמשל למעלה מהם מורם מהם כיוצא בהם כענין לך אל נמלה עצל וכו' עד מתי עצל וכו' כי הנה פשטו מוסר השכל על הסרוחים על ערשותם ובא כמהלך רישם יש למעלה מזה על עבודת הבורא ולמעלה הימנו על משכב הרדמת משובתו ולא יעור משנת אולתו לפשפש במעשיו ולשוב עד ה' אלהיו כאשר יבא ביאורו בס"ד זולת פנימיות עליון אשר לא יבצר וההקש ביתר הכתובים. ובזה נבא אל הביאור והוא כי הלא ממשל משלים זה דרכו כי להמתיק דבר באזני המקבל ממנו ימשל משל מדבר קל האיכות למען יהיה הכנה להבין בו דבר רב האיכות מתוך המשל וכאשר המשכיל יבין תוכיות הדבר תוכו יאכל וקליפתו הוא המשל יזרוק כי אין בו מועיל רק למען תוכיותו ובגלל הדבר הזה היה מקום לדבר ולומר מה זה היה לשלמה למשל משלים אשר כל טובם נבלע בתוכם בנמשל ויהיו כל אמרות ספרו מן הטפל לפריו הוא המשל הבלתי עיקריי ולא ידבר ענין הנמשל גלוי לכל העם ויאריך ירחיב עד המשכיל יבין כל אשר בלבבו ולא יחטיא ולא יהיה כל ספרו מאשר הוא הכנה אל הכונה בלבד וטפל אליה ומה גם כי כאשר בסתר ידבר ישוטטו רבים לבקש טיב כונתו ולא ימצאו כי לא רבים יחכמו ויהיו למו דבריו כדברי הספר החתום על כן אמר אל נא תגרע אליך חכמת ספרי ואל יעלה על רוחך כי אין במשל איכות וקדושה רק הכנה לבד אל הנמשל כדרך ממשלי משלים כי אין במשל אלא מה שבנמשל רק שהמשל והנמשל שניהם קדושים ואין המשל הכנה בלבד אל הנמשל רק המשל עצמו הוא חכמה ומוסר בעצם ואחרי כי עוד תוסיף ותבין לך מורם מהם דברים פנימיים ועליונים ואם כן אפוא למה אמנע מהשמיעך את דברי המשל גם הוא וזהו לדעת וכו' כי אשר אני מגיד ושם לפניך זולת מה שתבין נמשל מתוך המשל הוא חכמת מועצות ודעת ומוסר נאה וזולת זה הוא דבר ימשך ממנו להבין אמרי בינה הוא הנמשל המובן מתוך משלי אלה ולכן טוב אמור לך המשלים כי גם בם תועלת רב ואתה תבין לאשורך גם הנמשל וגם לקחת וכו' כמפורש בקודם: