רב פנינים על משלי א:ט

1כי לוית כו' בשום שכל והבין מה ענין הלוית והענקים נתעורר גם על אמרו גרגרותיך ביו"ד הרבוי וכן לראשיך לקצת ספרים והוא בהקדים כי הן ידענו כי מלבד שכל התורה כלה שמותיו של הקב"ה והן הם הדבקים במחזיקים ועוסקים בה זולת זה יתלוו אל האדם כמה וכמה מלאכים קדושים הנעשים מכל מצוה והדרכה ממוסר אבינו ותורת אמנו שהזכיר והן הם המצילים את האדם מכל צרה את הגוף בעה"ז ואת הנפש מכל המתרגש אחר המות. עוד הקדמה ב' כי כחות הקדושה אשר יעשו בעסק תורה ומצות וקיומם הם המהדרין ומעטרין אותו בע"ה כמז"ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם הן עטרות שלהם אשר קנו במצותיהם כי בהם יתהדרו ויתעטרו זולת עושר אושר הנאת המועיל והתענוג שיקנה על ידן כנודע.

2והן אלה דברי שלמה פה לומר ראה נא בני חין ערך מוסר אביך ותורת אמך כי הלא מנוחת האדם וטובו לג' יתחלק א' סילוק היזק להיות מצרה מזלץ ב' כבוד והדר ג' עושר קניני והנה ג' אלה לך בעוה"ז ובעוה"ב כי הנה לוית חן הם לראשיך כי בני לויה שומרים לראשיך יהיו לך שמותיו יתב' ומלאכי קודש שממוסרי אביך ותורת אמך ולא בלבד לראש החומרי כ"א לכל ב' ראשיך לגוף ולנפש וזהו ראשיך ביו"ד הרבוי על צרות החומר בעוה"ז ועל צרות הנפש בבא ואל תצר מדאגה מדבר פן ינכו משכרך כי לא כן הוא רק מתנת חנם וזהו לוית חן בתורת חן וחסד כד"א ואתחנן שהוא מתנת חנם זה הוא על העדר הצרות ועל כבוד והדר ועושר טוב הקניני אמר וענקים לגרגרותיך והוא כי כאשר אשר לו ענקי מרגליות על צוארו שתים הנה טובותיו א' כבוד והדר אשר יתהדר בם שמת הנאת רוב עושרו בהם ששוים הון רב ככה יהיו תורה ומצות לעושם כי הן הם המהדרים ומעטרים אותו כענין הקדמה הב' והם עצמם הנעשים עושר אושר אשר תתענג בצחצחותיהם נפשו וגם בעה"ז יקרנו כדבר הזה כי אשר הרבה לעשות שרפי קדש בהרבות תורה ומצות יתהדר לעיני כל רואיו כי מלאכיו אשר פעל ועשה ונלוים אליו יתנו חנו בעיניהם וגם יהיו לו עושר שמור להטיב לו גם פה וזהו וענקים לגרגרותיך ואמר לשון רבים על הגוף והנפש כמדובר באמרו ראשיך. או ע"ד זה כי הנה אשר ילך בקרב צרה יפזר ממוט ומרגליותיו לשכור שומרים לראשו אמר אתה אל תירא שיקרך כה שינוכו מצותיך אשר תעשה בהצלת צרותיך ולא תזכה לצרפם לעשות מהם ענקים יחד כי ינוכו א' הנה וא' הנה כי אם גם כי תלך בקרב צרה יהיו שומרים לראשיך וישארו לך כלנה לעשות ענקים לגרגרותיך להתפאר ולהתענג בם לא יחסרו אם תשמע מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך.

3או קרוב לזה כי המוליך ענקים בגרגרותיו בלכתו בדרך ישמח בעשרו ויתהדר בתפארתם אך יצטרך לשכור שומרים לראשו פן יגנבום או יסירו את ראשו בשבילם אמר כי תורה ומוסר שהם שני מרגליות באמת נהפוך הוא כי הן הענקים והן הם השומרים לראשך וזהו לוית חן וכו' וענקים וכו'. או יאמר כי דרך המוליך אתו שומרים לראשו מפחד אויב ומפני עקת רשע להנצל מאויביו וצריו כי תהיה חתת המלוים אותו עליהם וממוראם לא תגע בו יד צר ואויב אך לא ממוצאו חן בעיני צריו ואויביו אך אשר ילווהו תורה ומצות ויצילוהו מכל צרה אין הצלתו על ידם בנפול על צריו אימתה ופחד כי אם מאיכות שפע הנשפע בו על ידי תורה ומצות יתן ה' חנו בעיניהם בל יצרו אותו כעמן אריות דניאל שנתן ה' חנו בעיניהם והיו מלחכים אותו ועושים עצמם סולם לעלות מהבור וכענין יוסף בבור מלא נחשים ועקרבים שעפר רגליו לחכו וכדבר ה' על ישראל הגולים ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם וזהו כי לוית חן וכו' כלומר כי לוית תורה ומוסר הנזכר לראש הצדיק תהיה לוית חן שלא ישמרוהו על ידי הטלת מגור רק שה' יתן חנו בעיני הצרים אותו כדבר שנאמר ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו כי זולת ההצלה יהי' לחן ואל יעלה על רוחך דבר בליעל לאמר הן אמת כי רב מאד תועלתי מתורה ומוסר אך לעומת זה יכבד עלי עול תורה ומוסר ודקדוקיהם כעול ברזל על צוארי כי כבדו מאד כי הלא אתה דע לך כי אם שמוע תשמע מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך יושרש חשקך בהם עד גדר לא תעריכם לעול על צואר כי אם אדרבא לענקים בגרגרותיך כי כאשר אשר על צואניו ענקים של אבנים טובות ומרגליות גם כי יכבדו ממנו יהיו בעיניו כקלים משמחת לבבו בחין ערכם והדרם ולא ישית לב אל כבדותם כן בשום לבך לשמוע מוסר אביך ותורת אמך כלומר מאהבה בבחינת היותך בן לה' והוא אביך והתורה אמך אין צריך לומר שלא יהיו כעול על צוארך כי אם אדרבה כענקים שתחשוק בם לסבול כבדותם על צוארך כי תשית לבך אל אושר וכבוד אשר יושג בהם: