רב פנינים על משלי יא:יא

1וכן בברכת ישרים תרום קרת הם ישרים הטובים מסתם צדיקים כנודע שהם הגדולים מז' כתות שירבו להטיב לזולת שהם העושים לפנים מן השורה כד"א ועשית הטוב והישר ואמרו רבותינו ז"ל זו לפנים מן השורה שעל כן תרום קרת כי כל אלה מפורסמות הנה ואף על פי כן אין תקנה שיודו רשעים כן בפיהם בפירוש ואדרבה הנמצא בפי רשעים הוא לומר תהרס כי בברכת הישרים תהרס קרת תהו ובפי רשעים תהרס הנה כי אין דרכם להודות על האמת בפירוש גם המפורסם לכל ואם כן די לנו במה שבלבו ובדעתו יודה על האמת ולא נחוש על מה שלא יודה בפיו ובשפתיו:

2(ה) או יאמר מעין הקודם והוא כי הנה ידוע מאמר התנא מצוה גוררת מצוה ועבירה וכו' והקשה שלמה בחכמתו ואמר הן אמת כי טוב הדבר שצדקת תמים אשר החל בה בעשות מצוה תישר דרכו לעשות יותר אך עבירה למה תגרור עבירה ויתקלקל דרכו רק וברשעתו הראשונה יפול רשע ולא יאריכו לו:

3(ו) כי לא בלבד הוא קשה שמתרבה טומאתו בו כי אם גם לצדיקים שנתפסים בהרבות הרשעים עבירות כי הלא זו רעה חולה שצדקת ישרים תצילם מכל רעה ותגן בעד עצמם וימותו בעד זולתם וזהו ובהות בוגדים ילכדו ואלי ברשעתו היה נופל רשע לא היה מגיע לצדיק מעשה הרשעים:

4(ז) על כן השיב ואמר במות אדם וכו' לומר כי הלא הוא יתברך חושב מחשבות לבל ימות אדם חייב רק ימות זכאי על כן יאריך לו בתקות התשובה וזהו במות אדם עודנו רשע תאבד תקוה של תיקון לכן יאריך לשלא ימות רשע אולי ישוב כי יש תקוה ושמא תאמר למה לא יתוש לזה הוא יתברך בהיות כופר לצדיק רשע לזה אמר ותוחלת אונים אבדה כלומר כי הוא יתברך יודע העתידות בהיות שתוחלת אונים אבדה שאין בו תוחלת לשוב ולא יצא מזרעו טוב אז צדיק מצרה נחלץ וכו' מעין ענין מרע"ה עם המצרי שפנה כה וכה בכל הדורות הבאים ממנו ולא ראה צאת ממנו דבר טוב אז ויך וכו' ויתר הכתובים על הדרך הקודם: