רב פנינים על משלי יג:ח

1כפר וכו'. יאמר כי עושר איש יועיל לו לכופר נפשו כי יחונן דלים אך בזאת כשהרש לא שמע מהעשיר גערה שאם לא כן יצא שכרו בהפסדו:

2(ז) והנכון להמשיך הכתובים כלם והוא כי יש ב' מדות בדעות בני האדם אשר חנן ה' הון ועושר בביתם זה לעומת זה האחד מקבץ ואוצר כעפר בצר והב' תופס בקצה האחר ומפזר נותן לאביונים עד בלתי השאיר לעצמו אף גם צרור הכסף וב' הסוגים הלא נמצאו בענין מונבז המלך שבזבז כל אוצרות אבותיו כאחת ויקבצו עליו קרוביו לאמר לו למה תעשה כה ותבזבז כל אשר אצרו אבותיך ואבות אבותיך והשיב אבותי אצרו למטה ואני אצרתי למעלה אבותי אצרו במקום שהיד שולטת בו ואני אצרתי במקום שאין היד שולטת בו וכו'. והנה קרובי המלך הכהא היו כבעלי המדה הראשונה ומונבז בעל מדה שכנגדה והן אמת כי השם לבו למלא אוצרות זהב הנה עשרו כאין כי באוצר העליון אין לו כל מאומה וערום ישוב שמה אך המתרושש פה על ידי שיפזר כל הונו לעמים ולאביונים הוא העשיר באמת כי בצאתו מהעולם ימצא אוצרו הטוב מלא על כל גדותיו ועל הב' אלה אמר שלמה הלא ראיתי ב' קצוות יש מתעשר אוצר כעפר בצר ואין כל לפי האמת כי אצר למטה ובמותו אין כל מאומה בידו ולעומת זה יש קצה אחר והוא מתרושש כמונבז והון רב לו באמת שאצר למעלה והנה למען תדע איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם אערכה לפניך כאלו שני אלה יעמדו יחד ועל מדותיהם יתוכחו כל איש ואיש יתן טעם לשבח מדתו ואני אבא אחריהם ואכריע ביניהם ושיעור הענין הנה יש מתעשר כו' ומתרושש כמונבז ישנם זה וזה כלומר במעמד אחד:

3(ח) המתעשר ומרבה הונו בקרב ביתו יאמר כופר נפש כו' לאמר משבח אני מדתי הרמתה ממדתך כי הלא כופר נפש איש עשרו כי כמה צרות וסכנות באימת מלך ושרים יסלק העושר כי יתן כופר נפשו לצדקה תציל ממות או לנוגשיו יפייס ברצי כסף וגם הוא יתברך יחשבנה לו צדקה כד"א ונוגשיך צדקה ואם יקרה כה למתרושש ואין כל יפול ברעה ואין מקימו בעת רעה כי תבא עליו ואם כן אפוא מה בצע במדתך זאת שגם את הכל תתן כאחד ואין כל מאומה בידך לעתות בצרה משיב המתרושש ואומר ורש לא שמע גערה לומר הלא נהפוך הוא כי הנה שימו לבבכם איזה טוב לבני האדם אשר דחקה לו שעה והגיע עד שערי מות ועיפה נפשו להורגים ונפדה בממונו או השקט על שמריו לא שמע קול נוגש הוי אומר כי יתרון השני מן הראשון כיתרון האור מן החשך כן הדבר הזה כי הלא אם העשיר יהי לו עשרו כופר נפשו הלת הוא אחרי נפלו בפח יקוש וטעם טעם מיתה טרם יפדה בעשרו והנה טוב ממנו הרש כי יהי אלהיו עמו לא ישמע גערה ולא נלכד בפח יצטרך ליפדות וזהו ורש לא שמע גערה לאמר הן אמת כי כופר נפש איש הוא עשרו כדברך אך טוב ממנו הרש כי לא שמע אפילו גערה ולכן טוב לי כי עוניתי בבזבזי הוני כי בזכותו לא אראה ברע ומה גם כי רוב עלילות ותגרות לעשיר בעשרו כנודע: