רב פנינים על משלי טו:יז

1ואם באת עד דכא ואין כל רק ירק ועשב הארץ טוב ארוחת ירק ואהבה שם שיכופרו עונותיך ויאהבך ה' משור אבוס ושנאה בו על משא עונותיך שעליך בלתי מכופרים:

2(טו) או יאמר כל ימי עני וכו'. הנה ב' מדות בעני יש מסגף עצמו כי לא תשיג ידו ובזה כל ימיו רעה וכמאמרם ז"ל שריבה הכל אפילו שבתות וימים טובים שכל אשר יעמול מערב שבת לערב שבת יאכל בשבת ושינוי וסת תחלת חולי זולת מה שהוא מצטמק ורע לו מקנאת אשר מלאו בתיהם טוב ויש מדה ב' והיא בהיות העני טוב לב בלתי מצר על כי דל הוא ושמח בלבו זה לו משתה תמיד כי כאיש מורגל במשתה תמיד אין לו שינוי וסת שיחלה כך זה טוב לבו במשתה תמיד כי לשמחי לב לא יעדר עכול באצטומכא באופן שלא עליהם יאמר כל ימי עני רעים אפילו שבתות וכו' שלא לדבר חדש יתיחס להם משתה מועד ושבת:

3(טז) ושמא תאמר איך ייטב לב העני ונפשו דאבה תאבה מכל טוב וזה מב' בחינות לב' סוגי עמים אחד אשר לא יחסר לחמו והוצאת שבתות ויום טוב אך בצמצום או שילוה והוא יתברך מזמין לו ופורע לאטו והוא תאב ואומר מי יתן והיה לי הון כאיש פלוני שיש לו אוצר בלום אוכל לשבעה בנחת ולא בצער. שמת אשר לא תשיג ידו אף בצמצום לכבד שבתות ומועדי ה' ולא יערב אל לבו ללות על ה' והוא יפרע כי יראה כי אזלת ידו ואם ילוה לא יוכל לפרוע כי הלא יתלונן ויאמר הלא רעתי רבה ואין קץ כי לא חמדתי אוצר רב כסף וזהב כסוג הראשון רק די הוצאות המחוייבות לאכול בשר תאוה אשר תאוה נפשי לפחות בימים הנועדים לכך. על כן כנגד ב' בנים אלה דבר שלמה על האחד אמר טוב מעט כו' לומר הנחם עני על דאגתך ויטיבך לבך כי הלא עשיר אתה מכל בעלי הון אם ירא ה' אתה כי אתה אין לך רק יראה אחד היא יראת ה' כי טוב הוא מאוצר רב שהנה לבעליו מהומה בו של דאגות ויראות רבות כמהומות המסתעפות לבעלי הון כי מרבה נכסים מרבה דאגה ואם נאמר כמפורש אצלנו בפסוק ריש ועושר וכו' כי העוני מביא את האדם ליכנע וליראה את ה' הפך העושר המבעט כי גדול מאד נסיון העושר מהעומ יאמר טוב לך העני מעט אחרי המשך לך יראת ה' מאוצר רב אשר מהומה ובעיטה בו ולכן אל ירע לבבך כי שלום לך:

4(יז) ועל הסוג הב' אמר אם גדל דלותך עד גדר שלא תחמוד יקב לאצור רק בשר לאכול בימים אשר רמזת באמרך כל ימי עני וכו' שהוא לכלול שבתות וחגים אל יעלה על רוחך לומר תלוה עליו יתברך והוא יפרע כי הלא לא נאמר רק על הסוג האחד ולא עליך שאדרבה נמצאת מנסה כמעט חלילה כי הלא ירדת עד גדר לא תוכל הועיל אם לא על ידי נס ואין לאיש לסמוך עליו והוא מאמר התוספות במסכת ביצה על מאמר לוו עלי ואני פורע וז"ל והא דאמרינן עשה שבתך חול וכו' הוא באין לו מה צפרוע וזה מאמר שלמה עשה שבתך חול כי טוב לך ארוחת ירק שתעשה שבתך חול ואהבה שם עם כל אדם שלא תלוה מיד איש מאומה שישנאוך באכלך מלחמם משור אבוס מאשר תלוה ותאכל ושנאה בו שישנאוך כי תאכל ממונם ואין לך לשלם וזה אמר טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס כשימשך לך שנאה בו שאין לך מה לפרוע כי בהיות לו אין שנאה כי יפטר באהבה רבה:

5(טו) או יאמר כל ימי עני כו' כי בא לייעץ את הירא את ה' בל ידאג על אוצר רב וטוב לו מעט ביראת ה' ולבל יענה ויאמר איש הלא העני כל ימיו רעים ומכאובים בטבע ואיכה יעבוד את ה' ויעסוק בתורה דבעיא שמחה וצילותא על כן הקדים ואמר כל ימי וכו' לומר דע אפוא כי אין הרעה ועצבות ודאגה דבקים בעוני כי הן אמת שכל ימי עני רעים אך אין זה רק לבלתי טוב לב כי אם הוא טוב לב בעניו שמח בחלקו גם בשבר רעבון ביתו הוא לו משתה תמיד יותר מן העשיר כי הלא בעל הון שכל ימיו כחגים יקוץ במטעמותיו ולא יערבו לו כי הורגל בהם יום יום ויאכלם אכילה גסה אך העני השמח בחלקו פת בצל וביצה או שלקות או ארוחת ירק בבא אליו כל אחד מהנה לתאבון יערבו לו עד אין קץ ויהיה לו כל מאכל כמשתה באופן שאם העני טוב לב משתה תמיד:

6(טז) ואם כן אחר שאין העצבות דבק בעוני כי ירוץ דאבה בהיות הלב טוב שמע בקולי איעצך בל תאמר בלבבך מי יתן והיה לי אוצר רב ביראת ה' כי הלא טוב מעט ביראת ה' מאוצר רב ביראת ה' הנזכר ומהומה בו שמרבה דאגה ואל תאמר אלי כי טוב אמור לך טוב מעט ביראת ה' מאוצר רב בלי יראת ה' כאשר יהיה לרשעים רבים ולא שגם ביראת ה' אבעט בעושר כי הלא אם הוצרכתי ללמדך הוא שגם ביראת ה' טוב הוא המעט:

7(יז) כי החלוקה האחרת הלא מעצמך תדענה כי הנה אמשול לך משל והוא כי טוב ארוחת ירק והוא כי יהיה לאיש סוס נאה שאוהבו להשתמש ממנו והתגאות בו ויש לו שור ומשמינו באבוס לשחטו ואין זה לטובת השור רק להנאת עצמו אך בשור מצד עצמו יש שנאה בו שהוא לשחטו והנמשל הוא על הצדיק והרשע כי הצדיק אשר הוא כאורח בעוה"ז טוב לו ארוחת ירק שיאכילנו הוא יתברך בעוה"ז משור אבוס שיאכיל לרשע ושנאה בו שהוא להאבידו אחרי אכלו ואחרי שתה בעולם הזה לרע לו כי משנאתו יתברך אותו יאכילהו וישקהו לצבות בטנו באחריתו: