רב פנינים על משלי טו:ז

1וגם כי דרך חכמים מרגלא בפומייהו לפרסם דבר זה שטוב מעט לצדיק מהתחבר לרשע לחמדת ממון וזהו שפתי חכמים יזרו דעת כמזרה הזה הוא הדעת הנז' לא יסכון עם לב כסילים שאדרבה יאמר כי טוב לצדיק יבא לו הטוב אפילו על ידי הרשע וזהו לב כסילים לא כן:

2(ו) או יאמר בל יאמר הצדיק אמלא ביתי מצות כרמוז ואז טוב לי מלהוציא זמן בהשיב את עושה רשעה ומחות בידו כי דע אפוא שעם היות בית צדיק וכו' מאשר יסגל מצות. בתבואת רשע היא כח טומאת ילדי רשע הנולדים לו מעונותיו כתבואה היוצאת מהזריעה בה נעכרת בית הצדיק עם היות לו חוסן רב מצד עצמו והוא על שאינו מוחה ברשע ההוא:

3(ז) ושמא תאמר ומה יעשה אולי לא ישמע אליו לזה אמר אעפ"כ שפתי חכמים טוב הוא יזרו ויפזרו דעת עם שלב כסילים לא כן שאיננו ישר לקבל כד"א כן דברת כי הלא הם יעשו את שלהם ויצילו את נפשם והרשע בעונו ימות. או יאמר שפתי חכמים וכו' אפילו בלי כונת לבם יזרו שפתותם דעת מעצמם אך כסילים אפילו לבם בקרבם לא כן שלא יחשוב דעת ומה גם השפתים בלי כונת הלב: