רב פנינים על משלי טז:טו

1והוא כי האיש החכם לא יקשה לשאול יפטור את הנדון למיתה ויאר פניו אתו וירצהו רק קו לקו בהראותו באור פני מלך יבקש חיים כלומר תן לי הנפש ויהי עונשו בחיים חייתו וזהו באור פני מלך חיים ואחר שירפו ממנו מלהמיתו אז לאט לו והוא אסור בזיקים כי יארכו הימים עוד ישוב לבקש ירצהו ויצילהו לגמרי וזהו ורצונו כעב מלקוש כי להשיג ממנו רצון מוחלט לא במהרה ינתק אפו להשיג רצון רק כעב מלקוש ויתכן כוון זה באמרו יכפרנה שהוא לשון קינוח כמקנח לאט לאט כבוס אחר כבוס:

2(יד) או יאמר ענין והעם לא שב עד המכהו כי יקרה בגזור על איש לבלע ולהשחית על ידי שוטרים הרודים בעם אם המוכה סכל ואין לב יתחנן אל השוטר ירף ידו ואיננו שוה לו כי מצות מלך עליו אך אשר לי מוח בקדקדו יבא אל המלך ויתחנן לו ישיב אפו ממנו ויאמר למלאך המשחית הרף ידך וההיקש בינינו לאבינו שבשמים כי הרבה שלוחים למקום למוגגנו ביד עונינו פעם על ידי גוי או ממלכה מגויי הארץ פעם על ידי איש צר ואויב וההיקש בהם וכאשר דעה חסרנו נעשה עיקר מהתחנן אל מלך הארץ או אל הצר הצורר אותנו ואין בו מועיל ואדרבה יהיו צרינו לראש ואין זה רק על כי לא חלינו את פני ה' כי אין המלך בשר ודם המצר לנו בעצם רק השליטו האלהים עלינו בעונינו כי המצר כמשור ביד היוצר והוא מניפו וזה מאמר הכתיב והעם לא שב עד המכהו בעצם שהוא המניעו ואת ה' צבאות לא דרשו וזה יאמר חמת מלך סתם הוא המלך הקדוש היא סבת פעולת המלאכי מות כי פעולתם מחמת המלך נמשכה ולא מחמתם נמשכת פעולתם ולכן מי שהוא איש חכם יכפרנה את החמה ממקומה שהוא מהמלך ולא משלוחיו כי חמה אין להם רק מצות המלך עליהם:

3(טו) ואיך יכפרנה לזה אמר באור פני מלך כו' על דרך הראשון במלך הארץ: