רב פנינים על משלי טז:כ

1ואם יאמר איש אני אבטח ברוב שכלי אחלק שלל את גאים ולא אסור לבבי ללמוד מגאותם כי אהיה משכיל על הדבר הנז' כי לפני שבר גאון ואשתמרה מגאוני ואהיה נשכר את השלל על כן אמר הן אמת כי משכיל על הדבר הנז' לבלתי התגאות גם בלכתו את גאים ימצא טוב השלל זולת השכלתו על דבר שלא יקנה רעת המדה אך טוב מזה הוא בל יתן בכיס שלל הגאים עינו רק יבטח בה' בלכתו את ענוים כי יעשיר לעתיד כי ענוים יירשו ארץ לעתיד כי ובוטח בה' אשריו: או יאמר מי שמשכיל להתפרד מהגאים על דבר שפעולתו תלויה בדבר והוא פן ישבר בחברתם לא יבצר ממנו כי ימצא טוב אך העושה בהנחה שלא היה נשבר רק קונה שלל ובלתי נכשל ואעפ"י כן לא יחפוץ לחלק שלל את גאים כי בוטח בה' ייטיב לו ממקום אחר אשריו:

2או יאמר משכיל וכו' ענין אסתירי דמר שמואל כי המסתכל ומחפש נכסיו בכל יום מרויח אסתירא שמתקן המתקלקל וכיוצא וזהו משכיל על דבר ימצא טוב ואם עם עשותו כך הוא בוטח בה' ולא בהשתדלותו ותיקונו אשריו כי גם שטוב להסתכל בנכסיו לא יעשה עיקר רק מהקב"ה יצו את הברכה כי ממנו פנה ממנו יתד לא ימוטו נכסיו וכמשל הזה יהיה הנמשל בתלמודו של אדם צודק ואמתי: