רב פנינים על משלי טז:ל

1עצה עיניו המתאנה לחשוב תהפוכות הפתוי וקורן שפתיו כחוזר בו והנה כבר כלה רעה האיש חמס הנז' ואין תקומה למתאנה באופן כי הבליעל אשר רעתו בלתי נעלמת בעצם קל לישמר ממנו מה שאין כן מאיש חמס המראה תומה ואהבה ותחתיה תעמוד רעה רבה כי לא תגלה רעתו עד כלה רעה:

2(כז) או יאמר כי יש עושה רעה במעשה ויש בדבור שקר ויש בדבור אמת ויש בפתוי ויש ברמז אמר שכל אלה רעתם בהדרגה כל אחד קשה מהקודם אליו כי הבליעל הכורה רעה במעשה קל מכלם כי הלא לא יכלה רעה כי טרם בא אל הפועל עלה רעתו כי כן דרך איש הבליעל שאין מעצור לרוחו ועל שפתיו כאש צרבת בהגיגו תבער אש עד ידבר ויאמר הנה כריתי רעה זו לפלוני לשבח עצמו או להתנקם באופן תגלה רעתו וישמע השומע ויזהר שכנגדו:

3(כח) והעושה רעה בדבור תגדל רעתו מזה כי אם הוא בשקר שמהפך האמת מראובן לשמעון וזהו איש תהפוכות הנה ישלח מדון מה שלא היה בראשון ואם אינו לשון תהפוכות רק רכילות של אמת נמשך יותר ממדון כי ונרגן מפריד אלוף להמשך המדון בדברי אמת המשתקעים לעשות רושם ומפריד אלוף מאשתו בפועל או אלוף מעבדו או משרתו והן כל זה ברכילות:

4(כט) ואם הוא בדברי פיוס שמשדל את חבירו באמרי נועם קשה מהכל לפעמים כי יקרה איש חמס יפתה רעהו לאמר נארבה לדם וכו' כל הון יקר נמצא כו' הנה יורה שמאהבתו אותו יעשה כן ואדרבה מוליכו בדרך לא טוב ומחטיאו:

5(ל) והנה גם זה אפשר לא תבא הרעה אל הפועל כי הלא יגלה המפתה הרעה רק שמראה פנים אל הרעה ואפשר ימשוך ידו המפותה אך אשר לא יפרש הרעה בפיו ובשפתיו רק עוצה עיניו כמתחסד ומתבודד בינו לקונו כאלו אין בינו לקונו אצבעיים ומה שעוצה עיניו אדרבה הוא לחשוב תהפוכות ורמאיות וקורץ שפתיו על דרך הנזכר הנה זה כלה גדר רעה כי רעתו רבה ובאה אל הפועל מכל הקודמים כי מאיש כזה יהיה כל איש כבטוח בחשבו שתוכו כברו וימשך בחרמו ומכמרתו כתוא מכמר כי יחשבהו לאיש אלהים: