רב פנינים על משלי יח:כא

1אך בחינת הלשון מצד עצמה בעממם משוללים קדושה דע כי מות וחיים ביד לשון כלומר גם ששתי בחינות אלה בה הקרובה יותר היא המות וזהו מות וחיים כלומר מות היא הקודמת במציאות וגם חיים לפעמים כלומר שאין לגוף טוב משתיקה ואינני מפליג ברעת הלשון הרע בגיהנם כי רב הוא מע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים כנודע אך אומר לך כי ואהביה של לשון הבלתי שולחים לה רסן לעכבה מכל אשר תחפוץ לדבר יאכל פריה בעולם הזה כצרעת ודומה לו הבא לבעל הלשון כנודע מרבותינו ז"ל ומהפכו ידע את אשר יקרה לו בקרן הקיימת לו:

2(כ) או מפרי פי איש ישבע בטנו ואם תשאלני מאיזה דבר ישבע מפרי דבורו הטוב או מפרי דבורו הרע הנה הוא לפי מה שהוא כי תבואת שפתיו ישבע כלומר לפי מה שיזרע ישבע מהתבואה שפתיו אם טוב ואם רע:

3(כא) כי הלא מות בדברו אשר שנא ה' וחיים בדברו באשר חפץ הכל הוא ביד לשון כי בחיריית היא ואוהביה שאוהבה לשמוע דבורה לכל בחינה מהן יאכל פריה או ענבים או באושים: