רב פנינים על משלי כ:י

1אבן וכו'. אם אומרו שניהם הם האבן והאיפה מי לא ידע כי שניהם תועבה ואם הוא על אבן ואבן וההיקש בשני האיפות לא יבצר או אחת מהאבנים שלמה והא' חסרה ולמה יתועבו שניהם ואם הא' יתירה ממשקלה והא' חסרה מה ישמיענו שיתועבו גם שניהם כי הלא זו רעה לקונה וזו למוכר ולכאורה יאמר שאם יש אבן שלמה להראות לקונה ואבן חסרה לשקול אחרי כן. גם השלמה תועבה שמסייעת לרמות וההיקש באיפה ואיפה והנכון יאמר כי אם הקונה יש לו בכיסו אבן ואבן לשקול המטבעות שלמה וחסרה ומרמה את המוכר בחסרה והמוכר יש לו איפה ואיפה לרמות את הקונה בחסרה באופן שיצא אונאת המוכר באונאת כקונה כי גם שכוונת שניהם לרמות לא נתאנה א' מהם לפי האמת אעפ"י כן תועבת ה' גם שניהם:

2(ז) או יתקשרו הכתובים מתהלך כו' ע"ד מז"ל בדברים רבה אלו קבלו האבות פירות שכרם בעה"ז ולא סבלו יסורין מה היה מבניהם כי לא האכילם ה' רק זכות אבותם כענין זכור לאברהם וכו' וזה יאמר פה מתהלך בתומו צדיק שסובל ומקבל לתומו כל מדה שמודדין לו עם היותו צדיק ורואה היסורין שבלי עון ירוצון ויכוננו ולא יהרהר אחר מדותיו יתברך אשרי בניו אחריו שיאכלו מפרי דרכו אשר לא אכל בטובה ומוריש אותה לבניו:

3(ח) ומהו התמימות לב שיתהלך בתומו צדיק ומה ישיב על תוכחת יצרו האומר אליו זך אתה בלי פשע ומרבים פצעיך חנם ומה גם אם שלום רשעים יראה זאת ישיב אל לבו מלך כו' כי יאמר הלא מלך יושב על כסא דין הוא מלכו של עולם מזרה בעיניו כל רע כי עיניו המשוטטות ורואות כל נעלם ע"י היסורין יזרה כל רע אשר חטאתי על הנפש מנגדו שמנכה לי הכל בעה"ז:

4(ט) וגם שלא עון מזיד לי מי זה האיש יאמר זכיתי לבי מאיזה הרהור או טהרתי מחטאתי אשר חטא חומרי בבלי דעת:

5(י) ואשר אלקה ולא ילקו זולתי לא אחשוד חלילה שיש לפניו יתברך אבן ואבן לשקול העונות או איפה ואיפה למדוד שיעור היסורין והטוב כי הלא תועבת ה' גם שניהם כאשר צוה לנו בתורה אבן שלמה וכו' ואיכה יפעל חלילה במה שיתעב: