רב פנינים על משלי כ:ג

1אך מה שהוא כבוד לאיש הוא שבת מחמת הריב בעצמו כי העדר כבוד הוא ולא מפני מוראה של מלכות וזה יעצתי לאשר יחשיב הכבוד אך לא את האויל כי הלא כל אויל יתגלע ולא ישית לב אפי' מפני מוראה של מלכות:

2(ב) או שיעור הענין הנה מוראה של מלכות תקון העולם כי נהם כו' שאלמלא היא איש את רעהו חיים בלעו כלומר לכן הוי מתפלל בשלומה שאלמלא מוראה וכו':

3(ג) ולא מפני השלמים הנקראים בשם איש כי הלא לא מפני היראה ישבתו מריב כי אם מפני הכבוד כי כבוד לאיש וכו' אך מה שראוי לבקש ולחבב שלומה של מלכות מפני מוראה הוא על דבר האוילים כי כל אויל יתגלע ע"כ צריך אימת מלך:

4או יאמר אם תרצה לדעת אם כבוד לאיש שהוא מכובד הוא שבת מריב ששובת אחר שהחל בה ואל תאמר שאין זה לו רק הוראת העדר אולת לא חיוב הוראת כבוד כי הלא כל אויל לא בלבד איננו שובת מריב אחר החלו כי אם גם יתגלע בריב לא לו וא"כ העדר אולת יהיה לבלתי מתגלע אך שתי הדרגות יתירות שאין צריך לומר שטרם הריב ישמט כי אם גם שאחר היותו בריב ישבות ממנו הנה הוראת כבוד הוא באמת: