רב פנינים על משלי כא:א

1לא יירא מפחד משפט מעוקל כי ה' לא יעזבנו ברשת צאת דבר בלתי מתוקן מתחת ידו כי הלא פלגי מים לב מלך וכו' כי כאשר הפלגי מים הבלתי נגרים אנה ואנה הוא לב מלך שיהיה נדון בקרבו ולא תטה בחירתו אל אחד הצדדין כי יראה לפניו דין מרומה אז הוא ביד ה' לכל אשר יחפוץ הוא יתברך יטנו עם שלשאר בני אדם הבחירה חפשית למלך הוכן יתרון זה מפני תיקון הכולל. או על דרך זה כי בהיות בלב מלך שני פלגי מחשבות הפלג האחד מלא מימי מחשבות לזכות את הא והפלג השני לזכות את שכנגדו אז הוא יתברך אל אשר יחפון מהפלגים יטנו את הלב. או יאמר פלגי מים וכו' כי למה שבחירת האדם חפשית והן המלך יהיה כאחד ממנו בעל בחירה ורצון ולכן הלא כמו זר יחשב אשר ממכון שבתו ישגיח על כל פרטי יצוריו ורחמיו על כל מעשיו עד ביצי כנים ואהה יקרא ה' להמון יצוריו לתת אותם ביד אחד האדם די יהוי צבו יהוי קטיל על פי בחירתו והיה כצדיק כרבע אין אומר השב בהשתרר השורר עלי אדם רב ואיה אלהי משפט חלילה לאל מהפקיר יצוריו על כן בא ויאמר דע אפוא כי אין המלך עושה את כל מאומה בלתי רצונו יתב' כי לא ישליטנו האלהים על מעשה ידיו לעשות בהם כרצונו כמז"ל דאפילו ציפרא בלא הורמנא דשמיא לא מתציד ולא יגזור על איש מלך הארץ אשר לא יהיה נשפט מן השמים כי אשר נגזר עליו מלמעלה הוא העולה על שולחן לב מלכים כי לא על פי מלך לבדו יחיה האדם או יומת כי על כל מוצא פי ה' וכמה פעמים גוזר אומר מלך בשר ודם ושב ומהפך גזרתו ואין זה כי אם שמן השמים השיבוהו ע"י מלאך מליץ הליץ עליו לפני מלכו של עולם ואז ראה ויתר מעליו רוח המושל כי גם שכל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס בחירתם יראו ויעשו לא כאלה חלק המלך די מן רבותא די אתיהב ליה אם אשר יעלה במזלג בחירתו יעשה מי יודע רוח המלך אם יגזור המותה לחסידיו יתברך או יחיה רשע או תם ורשע הוא יכלה והמכשלה הזאת לא לאחד ולא לשנים כי אם לעם גדול ורב וזה מאמר שלמה בחכמתו הנה פלגי מים היא לב מלך כי כאשר הפלגי מים טובתם ונזקם ימשך לרבים כי רבים שתו רבים ישתו ויחיו בהם ורבים יטבעו בהם וימותו כן לב המלך רבים יחיו יהנו ממנו ורבים יתעתדו לטבוע במימי כוס חמתו על כן הוא ביד ה' על דבר צורך הרבים ולא ישתו מכוס חמתו רק בני תמותה בב"ד העליון ולא יצדיק רק הנושע בה' לפני בית דינו הגדול והקדוש והראיה לזה כי הלא תראה כמה פעמים בהיות מלך הארץ על גזרה אחת יתהפך ממנה ואין זה רק כי הוא יתברך הטה את לב וזהו על כל אשר יחפוץ ישנו כי על כל אשר יחפוץ המלך הנזכר כלומר בהיותו כבר על הדבר חפץ לעושות יטנו הוא יתברך ממנו ולא יעשה אשר דבר רק הטוב בעיני היוצר לעשות ומזה נקח אל כל משפטו ודינו ובזה היטיב אשר דבר באומרו על ולא אמר אל אשר וכו':