רב פנינים על משלי כג:יג

1ואל תאמר כה אעשה לבני אניחהו בנערותו אשר אז לבו במזמות נערות אשר לא טובות עד יגדל ויהיה קונה לב ואזי הוא יביא למוסר לבו תחלה ואחרי כן ואזנו לאמרי דעת כי לא טובה העצה הזאת ולא תעשה כן רק אל תמנע מנער מוסר עודנו נער ואם עדיין לא קנה לב הכהו בשבט וזהו כי תכנו כו':

2(יב) או יאמר הביאה וכו' כי הנה אפשר ימנע איש מליסר והכות את הנער בנו לא' מב' סבות א' אולי לא יקבל ב' מחמלתו עליו כי יצר לו כי יראה נער בוכה ויכמרו רחמיו על בן בטנו אמר על הא' הביאה וכו' והוא שורש כתוב אצלי כי אין דברי המוכיח מתקבלים אם לא בצאת מלבו כי מהלב יוצאים ואל הלב ילנו לומר זאת אפוא וקשט עצמך תחלה במעשה וזהו הביאה למוסר לבך וגם בלמוד וזהו ואזנך לאמרי דעת:

3(יג) ואחרי כן אל תמנע מנער מוסר כי אז מתקבלים הדברים היוצאים מפי עושיהם כאשר כתבנו בביאור התורה כי זה ענין והיו הדברים האלה כו' על לבבך ואחר כך ושננתם לבניך כו' ומה גם באמרי דעת אשר שמעת אתה כי תדע להדריכו בדעת שפתיך ועל השנית הנני אומר לך דברים של טעם והם כי הלא טוב לך שיבכה הוא על ההכאות משתבכה אתה על מיתתו כי אם לא תייסרהו יתעתד למות בעון שלא יסרתו וזהו כי תכנו בשבט לא ימות כלומר תרויח שלא ימות קודם זמנו מה שאין כן אם לא תכנו: