רב פנינים על משלי כג:כא

1כי גם שאינך סובא וזולל כהם ולא ישיאך לבך להיות זולל וסובא הנה בהדרגה הוא כי סובא וזולל יורש לגמרי ואשר איננו זולל וסובא רק שאוכל ושותה עד ייטב לבו בעצם וירדם לא יבצר ממנו שקרעים תלביש נומה וזהו וקרעים תלביש נומה כי הנומה אשר לבלתי מגיע לגדרם לפחות ילביש קרעים ולכן הזהר כי לא יבצר ממך ידבק בידך מחברתם גדר המביא נומה לכן יאות לך התרחק מהם בעצם:

2(כ) או יאמר גם בלמדך החכמה אשר צויתיך באמרי וחכם אל תהי עם שונאי יין שעם שיהיו הם חכמים לא תהי אתם ללמוד באמרך תוכם אוכל קליפתם אזרוק שאלמוד חכמתם ואגעל בזוללותם ושכרותם כי גם שהם לא יפתוך לעשות כמעשיהם רק שהם סובאי יין וזוללי בשר למו כלומר ולא לך שידעת בהם שלא יאמרו לך תעשה כן גם אתה אל תהי אתם:

3(כא) כי הלא גם שלא תלמד לעשות כהם ולא תהיה סובא וזולל לפחות תבצר ממך הלמוד כראוי כי לא יתכן תהי חכמתם אתם בשלמות כי הלא סובא וזולל יורש מחכמתו על ידי השליך עצמו אחרי גוום וגם מיעוט החכמה אשר תשאר להם תהיה קרעים ולא שלמה ואם כן אפוא איך תוכל ללמוד כראוי מהם אם מהם יבצר על רוע מדתם:

4(כ) או על דרך זה אל תהי ללמוד חכמה עם סובאי יין שלא ישתו לפקח ולא יאכלו להבריא רק לאהבת היין והבשר למו להנאתם כי לא יבצר או תעשה כהם והיית זולל וסובא או תמשך בצד מה אחר יין ובשר:

5(כא) ואם תהיה זולל וסובא לא יתקיים למודך כי סובא וזולל יורש מחכמה לגמרי ואם תמשך מעט בלבד לא יבצר מקנין נומה וקרעים תלביש שלא תדע הדברים שלמים או יחזור הרשות ודלות הזה על החכמה והיראת ה' ועל הכל אמר כי סובא וזולל יורש מחכמה ומעשים טובים ואם תהיה נומה בלבד לא יבצר מהיות שקרעים תלביש בחלוקא דרבנן הנעשית על ידי תורה ומצות: