רב פנינים על משלי כג:ה

1ואפשר לנו למלאות את דבריהם ולומר שהכונה שמא תאמר הלא גם שאעמול לזולת לא יבצר שאהנה בחיי לז"א התעיף וכו' כי גם לא לך יהיה בחייך:

2(ד) או יאמר לא אומר עצה שתחדל מלהעשיר כי אם שלא תיגע עצמך בדבר רק השתדלות קל וזהו אל תיגע וכו' אך אתה מבינתך תוסיף מתוך עצתי להיות חדל מלהעשיר אפי' בלי השתדלות קל כי אם תסתפק בהכרחי בלבד וזהו מבינתך חדל:

3(ה) כי הלא אצ"ל שאפשר תיגע להעשיר ולא תשיג כי אם אף אם יהיה שתעיף עיניך בעושר שיאורו עיניך בו כי תשיגנו לא יתמיד לך כי מיד יעשה לו כנפים ואיננו וזהו שלא אמר התביט וגם לא אמר בעיניך ואל תאמר אחזיק בו ולא ארפנו ומאי דלא הוה הוה מאי דהוה לא כ"ש ואדרבה בצל כנפיו אחסה ואשמרם מתחת לארץ ואיך ימוט עשרי ממני כי דע לך כי לא יעשה לך כנפים תחסה בהם כי אם יעשה לו הכנפים לדאות ממך כנשר כשיעוף השמים שעל כנפיו ישא גוזליו כן ישא עליהם עשרך ולא כנשר בעת יקנן שיעשה לו כנפים לרחף בם עליהם והכנפים הם כי גם שיחפור בדקר ויכסה ממונו מתחת לארץ כמו רגע יעלה על רוחו חמדת ריוח לתת אותם ביד איש יתן לו ריוח גדול והוא קב רשו יפרע חובותיו והשאר יאכל ואבד העושר ההוא בענין רע או ישיאנו לבו ליקח כל הונו ללכת אל עיר וגנב יבא ולא ישאיר לו אף גם צרור הכסף וביום הקצף יבא ביתו ואין כל מאומה בידו וההיקש בזה: או יאמר התעיף ותאיר עיניך בו ולא עיני ענייך ועניי עירך בעשרך הנה ואיננו שהוא כלה כאחת כי מלח ממון חסר ואמרי לה חסד וגם אם לא ילך כלו כאחת רק מקצתו אל יעלה על רוחך תחי בנותר כי תשמרנו בכל עוז כי כאשר פרח פעם ראשונה יפרח השנית וזהו כי עשה יעשה כי אפי' בשתי פעמים עשה יעשה לו כנפים לראות ממך ולא יהיו הכנפים ככנפי עוף שמוליך גוזליו בין רגליו שאפשר יבא עוף אחר יחזיק בם או יפול א' מהם ארצה כי אם כנשר יעוף השמים שעל כנפיו ישאם והוא פורח השמים שאין עוף פורח למעלה ממנו באופן שאין מידו מציל כן אחר שהחלו הסיבות לנושאו ממך לא תוכל לעכב כי אין לאל ידך לומר אחיה בנותר אשמור ואצמצם בל יכלה הכל כי הלא מיד ישיאך לבך להמציא המצאות וסחורות ושנויי מדינות למלא חסרונך והן הם יהיו בעוכרך כי אין זה כי אם שמן השמים יסכלו דעתו להמציא המצאות לכלות מהר כל יתר הפלטה עד בלתי השאיר שריד וז"א עשה יעשה כי ב' פעמים יעשה הכנפים א' בראשונה וא' אחרי ראותו כי החל להתמוטט כמדובר: או יאמר יעשה לו וכו' לומר כי תראה סיבות קרובות אל אבדן ממונך כענין תתך בהקפה לאיש שאוכלו או שקנית סחורה והפסדת בה אל תאמר דין עסק ביש שעשיתי או גנבים שבאו לי אבדו עשרי כי נהפוך הוא כי העושר ללכת מעמך עושה את הכנפים הם הסיבות לעלות בהן לא שהסיבות הקרובות מאבדות אותו וז"א עשה יעשה לו כנפים כי הא יעשה את הסיבות כי אין סילוק העושר תחת הסיבות כי נהפוך הוא שהסיבות הן תחת הסילוק כתואנה כי הוא כנשר שכנפיו תחת גוזליו כך העושר העולה ממך הוא למעלה מהסיבות וש"ת האם יש כח בעושר לעיף יותר מהסיבות הנראות לעינינו לז"א אל תתמה כי העושר המסתלק ועולה הוא כי יעוף השמים אל האלהים אשר נתנו ומאתו יתברך הדבר ולז"א השמים והוא מז"ל במדרש רבה למה נקרא שמן זוזים שזזים מזה והולכים לזה דקודשא ב"ה לא עביד דינרין אלא שקיל מן דין ויהיב לדין וזהו יעוף השמים כלומר אליו יתברך שיתנם אל הטוב בעיניו: או יאמר איך תאמר ואיננו האם בער אנכי שלא תדע ליזהר לישא וליתן בדרכים בטוחים מהפסד כי דע לך כי ברצות ה' לאבד ממונך יטמטם לבך ושכלך כי תראה בעיניך דרכי האיבוד ולא תזהר כי אין צריך לומר כשיהיה הכל בפעם אחד כי אם אף בשני פעמים לא תזהר כי עשה יעשה לו כנפים דרכי איבוד כי יהיה כנשר שאדם רואה הכנפים ואינו רואה גוזליו שעליהם כך תראה הסיבות ולא העושר המסתלק והוא כי יעוף השמים כבקודם: או יאמר אל תיגע וכו' כי דע לך שאין קנות העושר כאיבודו כי תקנהו ביגיעה מעט מעט אך בלכתו לא תהיה היציאה כביאה לאט כ"א בבת אחת כי התעיף עיניך בו ואיננו כהרף עין ואל תתמה על החפץ שיבא לאט ויאבד מהרה כי הלא יקרה כנשר יעוף השמים כי בעליה גדולה יותר מכל עוף מעלה מעלה הולכת ועולה לאט אך ברדתה ומה גם לטרוף יורדת כמו רגע כי הוא עליתך לאט ורדתך מהר: