רב פנינים על משלי כד:ו

1ושמא תאמר הלא לא טובה העצה לישבע ליצרו כי עתה יגרה על עצמו יותר את היצר הרע כי בתחלה היה לו אתו מלחמה אחת ועתה יהיה לו עליו שתים של העבירה ושל השבועה כי עתה חידש לו מלחמה אחרת לזה אמר כי בתחבולות וכו'. והוא כי היצר הרע הוא המלך זקן האויב לנפש והיצר הטוב הילד מסכן וחכם הוא היועץ לאדם להצילו ממנו אמר כי בתחבולות כו' לומר הן אמת כי בתחבולות שתתנכל לישבע ליצרך תעשה לך מלחמה חדשה אשר לא היתה מתחלה אך לא מפני זה תתייאש מהתשועה נגדו כי הלא ותשועה ברוב יועץ כי תשועה תהיה לך ברוב עצה שיעץ לך היועץ הוא היצר הטוב כי עד כה היה מיעץ אותך עצה אחת שלא תעשה העבירה ועתה ירבה לך עצה אחרת עם הקודמת שלא תעבור על השבועה שעונשה רב וכמשים לפניך גדר שלא תעבור ומראה לך כי אין הצר שוה בנזק שבועה ועבירה ועל ידי כן שירבו מועצותיו אין ספק שתשמע אליו ותושע וזה מוכרח מאומרו ברוב ולא ברוב יועצים:

2(ה) או יאמר כנודע מרבותינו ז"ל על עובדא דאביי שראה איש ואשה שהלכו יחד בלילה בדרך והלך אחריהם עד שנתפרדו כל אחד למקומו ותמה באמרו שהוא לא היה בוטח בעצמו לעשות כדבר ההוא ולעמוד נגד יצרו ולא נחה דעתו עד שאמרו לו כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. עוד ידענו מרבותינו ז"ל בב"ר הנה טוב מאד זה יצר הרע כו' וכי יצר הרע טוב מאד אתמהה אלא שאלמלא יצר הרע לא היה אדם בונה בית ולא נושא אשה וכו' נמצא כי שני יועצים אשר צריך ישמע אליהם יש לאדם אחד היצר הרע לשמוע אליו לקצת דברים שני היצר הטוב שצריך לשמוע אליו לרוב הדברים ובזה נבא אל הביאור אמר גבר חכם בעוז כלומר היות גבר גובר ביצרו האיש החכם צריך יהיה בעוז גדול ותעצומות ולא בנקלה כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו באופן שאשר לא חכם הוא כי אם אחד העם לא יצטרך להגביר על יצרו עוז ותעצומות רבות אך אשר הוא חכם לא יהיה גבר גובר על יצרו רק בעוז ואם החכם הוא איש דעת לעשות תחבולות כבועז שנשבע ליצרו אין צריך לו עוז רב כי גם שלא יהיה לו עוז כי אם כח מה יכול הוא לתת אומץ בכח ההוא להנצל מהיצר הרע וזהו ואיש דעת מאמץ כח כמו שאמרו ז"ל ואיש דעת וכו' שנשבע ליצרו:

3(ו) כי גם שהתנהג בתחבולות ומרמות רע ומר וגורם לעצמו ריב ומלחמות כשהוא לטובה יהיו לרצון וזה אמר כי בתחבילות כו' לומר כי בהתנהג בתחבולות תגרום ותעשה לך מלחמה תמיד עם הכל אך ותשועה תעשה לך בתחבולות בהיותם ברוב יועץ כלומר בהיותם עם אשר רוב יועץ הוא היצר הטוב שהוא היועץ המיוחד לרוב ולא המיוחד למיעוט כיצר הרע שהוא לבנות בית וליטע כרם וכיוצא בלבד כאשר כתבנו מב"ר על והנה טוב מאד וכו':

4(ה) או יאמר גבר חכם וכו' באשר ידענו כי החוטא יתייחס לשוטה כי אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות וההפך בעוסק במצות ומעשים טובים תמיד כי ההוא יקרא איש דעת באמת אמר כי היות גבר על יצרו מי שהוא חכם כלומר חכם ולא בעל מעשים צריך יהיה בעוז העליון שאלהים לא יעזבנו ביד יצרו או בעוז של תחבולות שיעוז נגדו צריך שיעוז במעוז נגדו לשיוכל לו ואלמלא העוז ההוא היה נופל אך אם יהיה איש דעת מורגל במעשים טובים שהוא הדעת באמת נוסף על חכמתו אין צריך יהיה נתלה בעוז העליון כי הלא רב גובריה עד גדר כי הוא מאמץ כח בפמליא של מעלה כנודע ממאמרי רז"ל והוא שהנביא דבר ואנכי מלאתי כח את רוח ה' הפך החוטא שנאמר בו צור ילדך תשי וזהו מאמץ כח ולכן מאיכותו הרב לקש יחשב לו יצרו:

5(ו) ושמא תאמר הלא בלי התמדת עסק מעשים טובים תחבולותי יעמדו לי כענין בועז או למשכו לבית המדרש וכיוצא בזה כי הלא בתחבולות הן אמת שתעשה לך מלחמה נגד יצרך אך אינך בטוח התשועה כאשר בלכתך תמיד בעצת היצר הטוב ומאמץ כח עליון במעשיך הטובים כי אז יכנע היצר הרע לפניך ותהיה תמיד צדיק ונושע ממנו ולא תצטרך להלחם וזהו ותשועה ברוב יועץ כי התשועה תהיה בטוחה ברבוי יועץ שתהיה תמיד מרבה עם היועץ הוא היצר הטוב המיעץ אותך תמיד במועצות מצותיו יתברך כי הוא לבדו אשר יקרא יועץ כי היצר הרע יקרא משטין ולא יועץ כי גם בעיני הנפתה הוא רק רע הפך תואר היועץ: