רב פנינים על משלי כה:כ

1אמר כי מעדה בגד כו' ושר בשירים כו' הם ב' דברים שוים זה לזה כי אשר לבו רע ומר אם ישיר איש לפניו לא יחם לב השומע לשית לבו אל השיר אך יהיה בתחלתו כמעדה בגד ביום קרה שהוא בגד עדים שלא יחם לבו כלומר ואחרי כן אם יפליג לפניו בשירים ביותר עד יראה את עצמו כמשחק ומשמח עצמו אז לא ידמה רק לחומץ על נתר כאשר אם ישליך איש חומץ על נתר ירתיחנו מאד לרפיון הנתר ויראו מלמעלה בנתר כמו סדקים ופתוחים ובתוכו המס ימס כן הוא הפלגת השירים על לב רע שגם שמבחוץ יראה עצמו כמשחק ופותח פיו כמקבל שמחה בצד מה בקרבו ובלבי המס ימס ויצר לו יותר עד אין קץ וזהו מעדה בגד וכו' חומץ על נתר יהיו שתי אלה בשר בשירים על לב רע כי אשר שר על לב רע שירה בעלמא יהיה כמעדה בגד ביום קרה ואשר יפליג בשירים רבים הוא כחומץ על נתר כאמור וזהו שר בשירים שר על אומרו מעדה בגד ואומרו בשירים הוא כנגד אומרו חומץ על נתר ואם נמשיכהו אל הכתובים שאחריו שידברו על היצר הרע שהוא השונא האמתי בלי ספק יאמר משל זה על אשר לבבו למרע מושרש בעבירות שלא יסכון להביאו למוטב דברים טובים והדרכות וידמה לשר בשירים על לב רע שהחלו לשיר יהיה כמעדה בגד והרבות בשירים יהיה כחומץ על גתר כן החל איש לדבר על הלב הרע ההוא לא יחס לו רק כמעדה בגד ביום קרה ואם יפליגו לפניו בדברים טובים רבים אין צריך לומר שלא יחם לבבו וירך לשוב כי אם אדרבה יקוץ וימאס לבבו גם כי יראה עצמו כשוחק ומקבל יהיה כחומץ על נתר שמבחוץ יפתח פתוחים ומתוכו יתמסמס מרוע לבבו. או יאמר הנה לך ב' יצרים והם ב' לבבות אמר אם באת לתקן הלב רע הוא היצר הרע אל תבא אליו דרך פיוס כי כמעדה בגד שלא יחם ללובשו כן הוא השר בשירים ופיוסים אל הלב רע כי לא יחם לו כהחלך ויהיה מתחמץ ומצר כחומץ על נתר על דרך הפי' הראשון: