רב פנינים על משלי כה:כב

1ושמא תאמר הלא אצטער אני ואולי לא יסכון לו לזה אמר כי גחלים וכו' כלומר ודאי יועיל כי גחלים אתה חותה על ראשו ועל אשר תצטער לא תחוש כי וה' ישלם לך:

2(כא) או יאמר לפי הדרך הקודם לזה אם רעב שונאך כו' לומר אתה בני הכשר אחרי ראותך שוטה בגוולו הוא רוע לב איש רשע אשר לא יוכל להרפא כאמור בפסוק מעדה וכו' הזהר לא תבא גם אתה לידי כך פן כמקרה הכסיל ההוא גם אתה יקרך והוא להעביר ממך תכונות רעות המביאות לידי עברות והוא אם רעב וכו' כמפורש:

3והנה רז"ל אמרו אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש שנאמר אם רעב וכו' האכילהו לחם לחמה של תורה ואם צמא השקהו מים ואין מים אלא תורה כד"א הוי כל צמא לכו מים וצריך לדבריהם ז"ל לתת טוב טעם אל כפל הענין מרעב לצמא ומלחם למים אם הכל א' כפל ענין ומלות שונות למה. אך תהיה כונתם כי הנה בשתים רעות יוכללו תאות היצר הרע אחת תאות גופניות כמותרי מאכל ומשגל והם דברים ממשיים והוא הלחם אשר הוא אוכל ב' דברים הבלתי ממשיים כסברות רעות וכיוצא בהם כי ידמו לצמא ליין המשכר ואין בו ממש ואמרו אם רעב הוא שעדיין לא טעם מלחם התאוות וזה אמרם ז"ל אם פגע שעדיין לא עשה רק פגיעה האכילהו לחמה של תורה היא תורה שבכתב הדומה לממשיית למה שהיא כתובה ואם צמא לסוג הב' שעדיין לא טעם ממנה השקהו מים היא תורה שבעל פה הבאה אחר המקרא כמים אחר הלחם ובהשתקע שכלך במעמקי תורה שבעל פה לא יפנה אל רהבים ושטי כזבי סברות אשר לא טובות:

4(כב) ולא תחשוב שמימי התורה לא יספיקו רק לכבות אש היצר הרע אך עדיין ישארו פחמיו ועוד יוכלו לשוב להדלק כי דע אפוא כי גחלים השורפים ומכלים אותו אתה חותה בלחם ומים של תורה והוא בהיות על ראשו שהוא בראשו ותחלתו שעדיין לא טעם מעבירות כאשר כתבנו באומרו אם רעב ואם צמא כי אז יועילו ד"ת לבטלו ולגדעו לגמרי מה שאין כן אחרי עשותך הרע בפועל שלא יועיל כל כך על כן אנכי מצוך תסלקהו טרם ישריש שאחר כך קשה לפרוש ועוד אודיעך שלא יעלה על רוחך שלא יהיה לך שכר על עסק התורה כי לא עסקת בה לאהבתה רק לבטל מעליך מחטיאך ועשית אותה כלי לסור מרע כי הלא כקבל שכר עליה כעשה טוב וזהו וה' ישלם לך. או שמא תאמר אני הוא האוכל ואני השותה בעמלי והתורה מתשת כחי ומה נזק תערכו ליצר הרע על כן אמר הנה גחלים אתה חותה על ראשו של יצר הרע ממש ולא בעצמו כי הוא נשרף ובטל ואתה ה' ישלם לך שכר עמלך ותשות כחך: