רב פנינים על משלי כה:ה

1ושמא תאמר הלא לא תהיה תפארתו יתברך באדם אשר ברא אם לא בתת בו רוח דעת להשכיל בגוף ונפש על כן אמר גם את הטוב הזה לא מנע ה' מהאדם אשר יצר כי הלא טרם יחטא אדם היה כאחד ממלאכי השרת עודנו בחומר עד אשר חטא על הנפש והשליט בעצמו את השטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות ואי אפשר לתקן זה עד יבולע המות ההוא מן העולם כי אז על בני האדם בגוף ונפש יכין כסאו הוא יתברך בצדקתם ובדבקותם בו יתברך לא יפלא מהם כל דבר וזה אמר הגו רשע הוא שטן הוא יצר הרע לפני מלך העולם יתברך ויתעלה שמו ונקרא רשע כמו שאמרו ז"ל על צופה רשע וכו' ואז ויכון בצדק הוא כשרון בני האדם כסאו שיהיו מרכבה אליו יתברך ויבא על נכון אומרו לפני מלך ולא מלפני מלך באחד מב' דרכים או הגו אותו רשע שהוא עתה לפני מלך להשטין תמיד ואז ויכון וכו' או כי הלא לא יבטל הוא יתברך את סמאל לגמרי כי הלא אחד ממלאכיו הוא אך יסיר חלאת טומאתו בו ממנו וישאר כא' מיתר מלאכי קדש באופן שיש הגו רשע ועודנו לפני מלך זהו לפי דרך רז"ל:

2(ב) ועל דרך הפשט יאמר כענין מז"ל על דבר עכן ששאל יהושע את פי ה' לאמר מי עבר על החרם והשיב הוא יתברך וכי דילטור אני שאלך רכיל חקור אתה והטל גורלות והנה על דבר כזה ועל כל משפט איש לפני כל מלך רב ושליט יקרה לפעמים יהיה איש בן מות ויציל עצמו בתחבולותיו ובהיקש זה בהפך והלא כמו זר נחשב למה יעשה כה הוא יתברך ובהשגחתו הגדולה לא יגיד או יגלה הדבר כי אין מעצור לה' לגלות כי הרבה פתחים למקום ולא יסתיר ויניח הדבר אל חקירתנו כי אולי לב מלך או שר ושופט יטעה ויצא משפט מעוקל לזה אמר כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים הוא אקור דבר כדבר ה' אל יהושע שכבודו יתברך הוא שלא לגלות בל יראה רכיל ויהושע כמלך יחקור בגורלותיו:

3(ג) והנה יפלא כי הלא מי לנו כיהושע שיעלה גורלו אמתי על ידי זכותו כי רב הוא אך שאר מלכים מה יעשו ואולי יצא משפט מעוקל מבלי הגלות אליו מעשה בני אדם ותחבולותיהם וזהו שמים לרום וכו' לומר הנה בהיות המלך או השופט שלם ומוכן יגלו שמים עון הנדון שיוכרו בכל כחות העליונים ואז וארץ מתקוממה לו שיתקוממו למטה בארץ ראיות ועדויות ולב מלך ושרים יתקוממו ויתעוררו להמיתו כמאמרם ז"ל בב"ר שמים וארץ מגלים עון כל אדם כאשר ביארנו שם שעל ידי עליונים יתעוררו כחות תחתונים ומתברר האמת אך מה נעשה בהעדר הכנה מהמלך השופט להתברר על ידו ושמים המגלים עונו הם לרום כי אז וארץ גם היא לעומק כלומר בלתי מושג לבני אדם כי ענין השמים הם לרום וענין הארץ הם לעומק ולב מלכים אין חקר בו לחקור לעמוד על אמיתן של דברים בנקלה ואם כן אפוא ילקה מדת הדין:

4(ד) על כן אמר הגו סיגים וכו' כלומר אמשול לך משל למה הדבר דומה לסיגים המעורבים בכסף שעד הסיר אותם מהכסף לא יצליח לעשות כלי נאות והגון כן הדבר הזה והוא בשום לב אומרו הגו רשע לפני מלך ולא אמר מלפני מלך אך הענין לומר כי אין ספק שהוא יתברך מגלגל בסבוביו שיגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו אך הוא בהיות המלך ראוי והגון שעל ידו ישפיע הוא יתברך גלוי האמת והוא כאשר נטהר לב המלך ההוא מסיגי תלאת פניות נוטות מהאמת במה שהוא אמת לעשות רצון קונו בעשותו משפט צדק כי אז הוא יתברך יגלה האמת על ידו בל יצא דבר בלתי מתוקן מתחת ידו גם שלא יכשר בעצם כיהושע וזהו הגו סיגים מכסף ואז יצא לצורף כלי:

5(ה) כן הגו רשע ובאיזה רשע אמרתי אשר הוא תמיד לפני מלך ואצלו הוא יצר הרע בל יפנה אל פניות בלתי טובות ונקרא רשע כאשר קיימו וקבלו רז"ל על פסוק צופה רשע לצדיק שהוא היצר הרע ואז ויכון בצדק כסאו שלא יעשה זולת צדק צדק באשר ה' אתו שהסיר מלבו חלאת היצר הרע כאשר יוסרו הסיגים מהכסף ומה מתקו דבריו באומרו ויצא לצורף כלי לומר בל יאמר איש הלא בהסיר פניות רעות מלב מלך ידמה לבו לכסף מנוקה מהסיגים אך כאשר בהיות לאיש כסף צרוף ולא ידע עשות ממנו כלי יהיה כספו גולם בלי צורה כן בהסר המלך מלבו פניות רעות הלא יהיה היולי בל ידע איזה הדרך יפנה לדעת האמת ואיך תאמר שיטין האמת והצדק על כן אמר כמשל ויצא לצורף כלי כלומר גם שאתה לא תדע עשות הכלי הלא הצורף יעשנו לך והשלך עליו יהבך והוא יעשנו כן הגו רשע לפני מלך ואז בהטהרך ויכון מאליו בצדק כסאו כי ה' יהיה בכסלו ויבטח עליו והוא יעשה באופן שלא יצא מתחת ידו רק צדק ויוכן כסאו כאלו הוא יתברך נמשל לצורף שמוציא כלי לפועל כן יוציא הוא יתברך כסאו נכון בצדק ע"י טהרו את לבו כאמור:

6(ג) או שעור הכתובים אם תראה שמים לרום וארץ לעומק שלא יגלו שמים לעומק עכירות הארץ להגלות על ידי צאצאיה דבר ולב מלכים אין חקר כי לא ידע לבם לחקור:

7(ד) הנה תקנתו בצדו והוא הגו סיגים ופניות מכסף לב המלכים הנזכרים ואז ויצא הלב ההוא לצורף יתברך כלי מוכן לקבל האמת:

8(ה) וגם יסיר איזה רשע אשר הוא לפני מלך אולי בשער המלך איש יועץ בליעל וגם הוא יעכב השפע להגלות שם אמתת הדברים לבל יצא משפט מעוקל והוא תועלת למלך שיוכן בצדק כסאו וזהו הגו וכו':

9(ב) או יאמר כל דבר הנוגע אל כבוד אלהים הסתר דבר כי לא תשיגנו בחקירתך אך הנודע אל כבוד מלכים כענין משפטיו ודיניו חקור דבר:

10(ג) וטעם אל הסתר דבר הנוגע אל כבוד אלהים הוא כי שמים אשר הם שמים לה' הם לרום וארץ אשר נתן לבני אדם הוא העומק ואיך ישיג אדם משוכני ארץ ענין עליון אשר מעל השמים כבודו ועל אומרו וכבוד מלכים חקור דבר נתן טעם ואמר ולב מלכים אין חקר כלומר כי גם שיהיה נעלם דבר משפט ומה גם דין מרומה ואין עדים לגלות האמת לא יבצר מהמלך על ידי חקירה כי לב מלכים אין חקר להתרחבותו להשיג באשר ה' עם לב מלך שלכל אשר יחפוץ יטנו:

11(ד) ואם תראה שלא יתגלה בחקירותו הוא בהיות איזה רשע בחצר המלך שהמלך נוטה אל עניניו ומטיל מארה בהצלחת עניניו כי כאשר הגו סיגים מכסף ויצא וכו' כן הגו רשע אשר לפני מלך והסירהו מאתו ואז ויכון בצדק כסאו:

12(ג) או יהיה פירוש שמים לרום וארץ לעומק שיש להם גבול אך לב מלכים אין חקר לגבהו ורומו כי יעלה וירד ויתפשט כאשר ה' אתו עד ישיג האמת והשקר כמדובר:

13(ב) או יאמר כי הנה הסכימו בגמרא שעונות שבין אדם למקום יהיה אדם כסוי חטאה שלא יגלה הפך מה שבין אדם לחבירו שמכסה פשעיו לא יצליח אמר עם שהנוגע אל כבוד אלהים אשר חטא לו טוב הסתר דבר אך וכבוד הוא למלכים חקור הדבר ההוא ולפקח עון שבין אדם למקום:

14(ג) ושמא תאמר דיין יתגלה למלך מצפוני לבבות לדעת מעשה איש ופקודתו כי לא ישיג אמתת הענין כי לפעמים הגלות הדבר הוא מסור לשמים ואין יודע בארץ ולפעמים יהיה הדבר טמון בארץ בין יושביה ואין גולה את אזנו בכל חקירותיו לזה אמר גם ששמים לרום ותאמר מי יעלה לו השמימה ויגיד למלך וגם וארץ לעומק ומי יכניסהו בעמקי הארץ ומסתוריה כי הלא דע נא אפוא כי לב מלכים אין חקר לעומקו ורומו והשג ישיג מעל לשמים ומעומק הארץ באשר לב מלך ביד ה' כאמור למעלה אך בזאת שיטהר כענין הכתובים הבאים כמפורש למעלה: