רב פנינים על משלי כז:כז

1ולהיות שחמאת בקר וחלב צאן תאכלו בביתך כי הוא המבחר לכן די חלב עזים תמכור ללחמך כלומר בשביל לחמך ללפת בו את לחמך שתקח בדמי החלב דברים שמלפתים בהם את הפת וזה ללחם ביתך מה שתצטרך לפי שיעור לחם ביתך ומהניתר חיים לנערותיך להכין להם חיותם לפרנס עצמם די חיותם בלבד ולא מותרות וזה לנערותיך לנשואיהם כלומר אך על הזכרים אל תיגע להעשיר להניח להם נכסים אחריך כמאמר התנא אם יהיו צדיקים יכלכלם הקב"ה ואם לאו האם אניח ממוני לאויבי ה' על כן אמר אל תטריח עצמך רק לכדי חיים לנערותיך אך הנערים הם ילכו וקוששו להם:

2(כב) או יאמר דרך משל כי הלא אין כתובים אלו אומרים אלא דורשנו והוא מקושר אל הקודם אם תכתוש את האויל כו' כי אחרי הזהיר שלמה ברוח קדשו את האדם אל ישית לב אל מועצות יצרו ככל הכתוב בכתובים הקודמים רק יכניע עצמו ויקבל פצעי אוהב הן יסורין מאתו יתברך מאהבה ולא יחוש אם יצרו יפתנו אמר אם תכתוש וכו' כאלו ישראל עונים ואומרים מה נעשה ואם תכתוש את האויל הוא היצר הרע במכתש הם יסורי כור עוני הדומה לניתן תוך מכתש מוקף מחיצות שיפנה סביב ואין כל או שיהיה לו מה יאכל אך יוכח במכאוב על משכבו שהוא כמו הריפות בעלי כלומא שעמו חטה שהוא כנתון תוך הריפות חטים שלא יחסר לחמו אך הוא מוכה בעלי משל אל הכאות מכאובות וחלאים רעים לא יסכון כי לא תסור מעליו אולתו ואם כן מה בצע במועצותיך אם יצרי קשה מאד ומקשה לבי שאקוץ ביסורין:

3(כג) משיבה רוח הקדש ואומרת ידוע תדע פני צאנך כו' לומר צא ולמד מאבותיך הקדושים הנקראים פני הצאן שהם באמת פני ישראל הנקראים צאן והענין ידוע תדע פני צאנך כמה הבטחות היה לשלשתן ועם כל זה שית לבך לעדרים אשר נכנע ושלח כמה עדרים מנחה לעשו אחיו:

4(כד) כי לא עשה רק להראותו כי לא לעולם חוסן תוקפו אולי גרם החטא ולא שת לבו אל ברכת אביו הוה גביר לאחיך כי אמר שאם יש לו נזר לא עתה יתקיים רק לעתיד לבא כלומר כן אתה ישראל לא תנשה זה ועשה עיקר גם אתה מהטוב העתיד והכנע כעת:

5(כה) ואם תראה שגלה חציר בעולם הם אותם שצמחו מהרה כחציר הלא לעומתם נראה דשא הוא דוד שיציץ מעיר שהוא עתיד להפילם וגם אל תשית לב אל הצמחתם כי הלא מאז כבר ונאספו כל עשבות הרים הגבוהים הם השרים של מעלה מאז עקד אברהם את יצחק כמאמרם ז"ל שבשעה שהיה אברהם עוקד את יצחק היה הקדוש ב"ה עוקד את שרי האומות בל יכלו את ישראל וזהו ונאספו כבר עשבות הרים הם השרים כי נתעתדו ליפול ולא נשאר בלתי אם עשבות העמקים הם אותם אשר למטה:

6(כו) והנה ימים באים והטוב שבהם התמימים שבהם ככבשים תמים וחלושים יבואו ללבושך שיחזיקו עשרה אנשים בכנף איש יהודי מכל לשונות הגוים ומחיר שדה למען תחפוץ לתת להם מעט שדה שיזרעו את האדמה לאכול את הלחם יבואו גדוליהם ומלכיהם ישרתונך וזהו ומחיר שדה עתודים הם הגדולים כי השבעים אומות נמשלו לשבעים פרים ועתודים הם גדוליהם ומלכיהם:

7(כז) ושרותיהם מיניקותיך וזהו ודי חלב עזים הם העזים וגדולים בעוז הם האומות כי חלבם יהיה ללחמך יבואו בשביל לחמך שתתן להם פת לחם והיא ללחם ביתך להניק ילדיך אך לא יזכו לחיות לעולם כמוך כמ"ש על והנער בן מאה שנה ימות בא"ה המתגיירים לעבדך הכתוב מדבר וזהו וחיים לנערותיך כלו' אם יחיו חיים נצחיים הוא לנערותיך לנשמות ורוחות ונפשות ישראל: