רב פנינים על משלי כז:ו

1תדע שכן הוא שהלא גדולה מזו נראה בעינינו שאם אשר הוא אוהב נאמן יכה ופצוע את בנו או תלמידו או זולתו למען ילך בדרך תמים הלא יהיו נאמנים פצעיו אלה ויעשו שליחותם שיתקבלו ויועילו ונהפוך הוא באיש שונא שאם ירבה נשיקות ופיוסים אל יכנסו בלב מי שנאמר לו ואדרבה יהיו בעיניו לנעתרות ולכבדות כמשא כליו ואיך יהיו לנעתרות הנשיקות ויקבל ברצון הפצעים אך הוי אומר שהכל הולך אחר כוונת לב האומר או עושה כן לפי כוונת המוכיח יעשה רושם במקבל. או יאמר במה אדע אם המוכיח אוהב או שונא זה לך האות אם תראה שהם נאמנים שעושים רושם במקבל שעושים שליחות גזר אומר שהם נאמנים פצעי אוהב ואם הם נעתרות וכבדות אצ"ל פצעים כ"א אפי' נשיקות אמור מעתה שהם נשיקות שונא שהכל הולך אחר לב המוכיח כמדובר:

2(ה) או יאמר מקושר אל הכתובים הבאים כי הלא אין אומרים אלא דורשנו כי מי לא ידע שתש שבעה תבוס נפת כו' ומה ענין דמיון צפור נודדת לאיש נודד ואומרו ששמן וקטורת ישמח לב יין ישמח ולא שמן ומה יחס הקטורת אל השמן ואומרו ומתק רעהו משולל הבנה מה זו עצת נפש ועמן רעך ורע אביך וכו' ועל הכל שיראו בלתי מתקשרים לא בלבד פסוק עם פסוק כי אם אפי' קצתו אל קצתו כמעט אין גם אחד מתקשר וכן הכתובים שאחר הנז' קשים מאלה: והנה לבא אל הביאור נזכירה מז"ל בב"ר האומרים כי בהסתלק הצדיקים מן העולם מראין להם מתן שכרם טרם ימותו וישמחו לראות ואז נפשם שבעה והם ישנים וזהו ותשחק ליום אחרון והראיה לזה הביאו מה שהראו לר' אבהו י"ג נהרי דאפרסמון ואמר כל הני לאבהו כו' ועם שלאהבת הקיצור שכבר מבואר אצלנו יפה בעתו ומקומו לבד התיבות האלה מה ענין אומרו כשם שבעה והם ישנים ומעט מזעיר מהמפורש אצלנו הלא הוא נתינת טעם על מה זה מראין לצדיק מתן שכרו גורם סילוקו והוא כי הלא קנין העולם הבא על ידי יגיעת שניהם הגוף והנפש נקנה והנה בצאת הנפש הלא ידאגו זה וזה הנפש תדאג באמרה הלא זוודין קלילין לאורחא רחיקא הכינותי ומי יתן ואחיה יותר להכין צדה רבה מאד והגוף יאמר צר לי עלי כי הלא יחד שנינו יגענו בעבודת קוננו ועתה הרוח תשוב אל האלהים ואז ינוח לה ואני אמותה הפעם וגם כי לא יבצר ויחייני הוא יתברך מערימות העפר הלא בין כך ובין כך הנשמה היא העולה ואני כעניה סוערה גולה וסורה תחתי יוצע רמה ותכסני תולעה על כן ראה והתקין הוא יתברך תקנת שניהם והוא בהראות בעת צאת הנפש מתן שכרן כי אז שניהם בעולם כי עודנו בחיים תערב לנפש הטוב ההוא עד שתשמח ללכת ולא תקוץ על אשר תמנע מהרבות יותר כי תהיה שבעה מרוב כל וכמאמר רבי אבהו בראותו הטוב שהראו לו כל הני לאבהו וזה אמר נפשם שבעה וגם החומר מאשר יושפע בי כח לסבול ראיית הרוחניות הרב ההוא בחברת הנפש מה שאי אפשר לו לראות טרם עת למות אם לא בחלום בהתפרד הנפש מהגוף כי אין זה אלא כמאמר ספר הזוהר שבעת למות נתוסף באדם שפע לראות דברים עליונים בגוף ונפש ושזה מאמר הכתוב תוסף רוחם יגועון על כן מפאת השפע המושג לגופי הצדיקים בעת סילוקן ישאר בגופן חיונית רוחני עד גדר שגם אחר צאת נפשו כי מת לא יהיה הגוף רק כישן שעוד חיוניות בו ועל כן הצדיקים נקראים ישני עפר ולא ישובו לעפרן עד שעה אחת קודם תחיית המתים כמאמר רבי אחאי בר יאשיה וזה ענין התלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה ששפתותיו דובבות בקבר כמבואר אצלנו יפה וזה אמר והם ישנים כלומר ולא מתים בעצם וזה ענין הצדיק שמת מתוך שחוק שישמח לראות כמז"ל בב"ר על ותשחק ליום אחרון אך לא כן הרשעים רק ימותו מתוך בכיה או עצבות שיראו רעתם ויבכו באמרם מי יתן ונשאר פה ונתקן מעשינו ונקבל יסורין על אשמותינו ואינו שוה למו ונבא אל הענין והוא כי הלא זה השער לשטן לבא בו לפתות את האדם באמור אליו כל היום מה בצע כי תתם דרכיך וטובה לא תראה כי כל טוב הצדיק בהקפה וכאשר יענה עצמו לעבוד את ה' כן ירבה וכן יפרוץ כל חלי וכל מכה כי אין לך צדיק שאין לו יסורין ונהפוך ברשעים כי בעמל אנוש אינמו ולא יעשה עולה שלא ימצא שכרה בצדה כי מי עשק את עמיתו שלא נהנה מהעושק אשר עשק ומי טמא את נפשו בזמה שלא נהנה וההיקש בשאר כי הלא השטן פורע לאלתר ובגלוי מה שאין כן בו יתברך כי תוכחתו מגולה ושכרו בל יראה ובל ימצא בעולם הזה אמר שלמה אל ישיאך יצרך בדבר הזה כי הלא טובה תוכחת מגולה היא תוכחת הצדיק שהיא מאהבה מסותרת באמת כי את אשר יאהב ה' יוכיח:

3(ו) אל תשית לב אל נשיקות היצר הרע המראה לך אהבה מגולה באמרו כי נאמן הוא ופורע לאלתר כי הלא פקח עיניך וראה כי נאמנים פצעי אוהב והוא כי אשר הוא אוהב את ה' ופצעי יסוריו מאהבה הלא נראה בעינינו כי נאמנים המה בשליחותם ששלחם ה' על הצדיק להגן על הדור ולהרבות להיטיב והוא כאשר מצאנו ראינו ברבינו הקדוש ע"ה שכאשר נתבשר רבי חייא עליו השלום שנתרפא רבו מחליו בכה ויאמר ווי לכו עוברות של ארץ ישראל שכל ימי חליו לא הפילה אשה ולא היתה עצירת גשמים וההיקש ביתר צדיקים סובלי יסורי אהבה שתגלה ותראה תועלת הדור כי הלא חלים הוא ישא ומכאובם הוא סבלם וזה אמר הנה נאמנים פצעי אוהב שהלא נראה כי נאמנים לשולחם הם פצעים של אוהב כי יתגלה הצלחת שליחותם ותועלתם כי נאמנים המה להשכיל להיטיב ואם כן אבוא מזה תדע כי ונעתרות וכבדות בלי תועלת הם נשיקות שונא הוא היצר הרע העראה לך דבקות ואהבה באמרו כי יפרע לאלתר כי מפצעי אוהב תגלה ותראה לך מתן שכרן של צדיקים ונהפוך ברשעים: