רב פנינים על משלי ג:כ
רב פנינים על משלי · Rav Peninim on Proverbs 3:20
Open in the reader →1ובדעתו תהומות נבקעו להמטיר על הארץ כד"א תהום אל תהום קורא לקול צנוריך שהוא מה שלמעלה מהכל שלא נמסר לזולתו סדרו הוא יתברך על ידי דעת התורה וכן ושחקים ירעפו טל ואם כן אפוא אחר שמהות כל זה נעשה ונסדר על ידי התורה יחוייב שבהתעסקך בחכמה ובתבונה ובדעת התורה שאין צריך לומר שלא תירא מהם כי אם שעל ידך יכוננו באמת: והנה באשר ייחס הטל אל שחקים יתכן להמתיק האמור על נכון והוא על פי מאמר רז"ל פ' אין דורשין באמרם כי ז' רקיעים הן. וילון. רקיע. שחקים. זבול. מעון. מכון. ערבות. ואמרו שברקיע הב' בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות וכו'. והנה קצת מגדולי האחרונים כתבו שז' גלגלים שמנו חכמי התכונה שהם שצ"ס חנכ"ל הם ז' רקיעים שמנו רז"ל והלא כמו זר נחשב יהיה זה דעתם שהרי אמרו שבשני חמה ולבנה כוכבים ומזלות והלא בגלגל הב' אין בו רק כוכב לבד וגם החמה הוא בד' ולא בשני ולבנה בא' וכוכבים ומזלות בשמיני ועוד איך יהיה חמה ולבנה בגלגל אחד וזה מקיף בשנ"ד יום י"ב פעמים וזה בשס"ה ימים פעם אחד עם היות שחזרו והודו שמזל קבוע וגלגל חוזר ועוד שבשלישי לחז"ל שוחקים מן לצדיקים כמ"ש שם שעל הן נקרא שחקים ואין בו שום כוכב ולא עוד שמאמרם ששוחקים מן שהוא דבר רוחני לעתיד לבא יראה שיש ברקיע ההוא רוחניות מה והלא ידענו כי הז' הגלגלים גשמיים הם ועוד שאם זבול הוא הד' הוא גלגל חמה איך אמרו רבותינו ז"ל שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב וכו' שנאמר בנה בניתי בית זבול לך ומי יעלה על רוחו שב"ה שלמעלה הוא בעולם הגלגלים למטה מעולם המלאכים ושיהיו למעלה מב"ה של מעלה מאדים צדק שבתאי וי"ב מזלות ועוד שאין זה כבוד ב"ה יהיה סובב סובב בעולם בגלגל החוזר ויהיה פעם למטה מהארץ ופעם למעלה ולא עוד אלא שארז"ל שהוא מכוון כנגד ב"ה של מטה ואיך יהיה מכוון והוא סובב תמיד ומי יתן ולא היה אלא סבוב אחד בשנה בתנועתו הטבעית מן המערב למזרח ולא פעם בכל יום על ידי הגלגל יומי שיסובבנו מן המזרח למערב וחלילה לב"ה של מעלה מטלטול זה ועוד שהלא בחמישי אמרו רבותינו ז"ל שבו כתות של מלאכי השרת שאומרות שירה וכו' ואם כן נמצא עולם המלאכים בגלגל מאדים ולמעלה מהם צדון ושבתאי ומזלות שהם מעולם הגלגלים ועוד שבששי אמרו שבו טללים רעים וחדרים של סופה ומערה של קיטור כו' ואיך יהיה בגלגל צדק כל הרעה ההיא והוא הפכה ועוד כי בז' שהוא ערבות אמרו שם אופנים ושרפים וחיות הקדש וכסא הכבוד ומלך אל חי וקיים רם ונשא שוכן עליהם בערבות שנאמר וכו' ואיך יתכן תהיה כסא הכבוד בגלגל שבתאי ועוד שיהיה גלגל המזלות וגלגל יומי למעלה חלילה ועוד שמעולם לא נמצא בדברי רבותינו ז"ל גלגל ערבות או גלגל זבול או גלגל שחקים וכיוצא כי אם בשם רקיעים יקראום תמיד אך גלגל חמה וכו' שלא ייחסום רק אל ז' כוכבי לכת ועוד שהם אמרו כי מכל רקיע לשלמעלה ממנו מהלך ת"ק שנה ועל פי חכמי התכונה אין דבר פנוי בין גלגל לגלגל שע"כ יעצור כח גלגל היומי לסבבם מן המזרח למערב יום יום הפך סבובם הטבעי ואילו יצוייר היה פנוי מהלך שעה בין גלגל לגלגל לא היה היומי יכול להפכם ומה גם עתה בין כל א' מהם לחברו מהלך ת"ק שנה והם ז' הפסקים מהשיעור הרב הזה ועוד למה לא מנו רז"ל ט' לכלול גלגל המזלות והיומי או י' לדעת האומר שהם עשרה ועוד שהרי רז"ל עצמם מחלקים בשצ"ם חנכ"ל בגמרא ואיך יאמר שכולם ברקיע הב' שהוא גלגל א'. אך אין ספק כי רקיעים לחוד גלגלים לחוד והוא כי לא יכחישו רז"ל שלכל כוכב מז' כוכבי לכת יש לפחות גלגל א' ולמזלות אחד זולת היומי אלא שלכל הט' הגלגלים הגדולים עם הקטנים הנמצאים בתוכם הכל כוללו בכלל רקיע א' ודעתם ז"ל שהראשון אינו משמש רק נכנס שחרית וכו' כמז"ל פ' אין דורשין ולמעלה הימנו ט' הגלגלים הכוללים חמה ולבנה ויתר ז' כוכבי לכת בגלגליהם וגלגל המזלות והיומי כסדרן והליכתן אשר סדרום הבקיאים בהם ובשמותיהם ואל כללות כולם יקראו רקיע שני וכוללו אותם לאחדים להיותם כלם גשמיים בהחלט ומתנועעים משא"כ אשר למעלה מהם כי לכל א' מהן יש צד רוחניות כל א' לפי מדרגתו כי מהג' שהוא שחקים מתחיל רוחניות מה עם שאינו דק בעצם ושוחקים בו מן שיש תפיסה מה ברדתו עם היותו מאכל רוחני ולמעלה הימנו זבול שהוא דק ברוחניות יותר וע"ד זה עולים עד ערבות ומאמרם ז"ל שבין רקיע לרקיע ת"ק שנה אינו בין גלגל לגלגל כי לא יכחישו שאין ביניהם פנוי שע"כ קראוהו א' כמדובר נמצא לדעתם כי מהרקיע הג' הנקרא שחקים מתחיל עולם המלאכים והטל היורד משחקים הוא טל רוחני כמעט מעין המן הנשחק בו והוא טל ברכה באמת והנה המים אשר מעל לרקיע ארז"ל שהם מים על הרקיע הב' ונקראים תהומות עליונים בס' מעשה בראשית שמהם ימטר ה' על הארץ כד"א תהום אל תהום כו' הם תהום עליון ותהום תחתון כמז"ל שם ובב"ר וכן בפר"א פירשו ז"ל שעל זה נאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב כשעושים רצונו של מקום ועם כל זה בהנחל עליון טללי ברכה על הארץ שיזלו שחקים אשר מעל השמים שעל הרקיע ובדרך טבע היה להתערב במים ברדתם משחקים אך הוא ית' בוקע תהומות ההם לעבור בם טללי שחקים כי משם צוה ה' את הברכה וירדו לארץ אגלי טל לבדם וזה יתכן יאמר בדעתו תהומות נבקעו כדי שושחקים ירעפו טל:
2(יט) ולפי זה יאמר ראה נא כי שלשת העולמות הם תחת ממשלת תופשי התורה עולם השפל כי הלא בחכמה שהצדיק עוסק בה ה' יסד ארץ וגם עולם הגלגלים כי הוא ית' כונן שמים בתבונת התורה:
3(כ) וגם עולם המלאכים כי בדעתו בוקע תהומות ומוריד משחקים טל הוא מעולם המלאכים ואם כן אשר מצא חכמה ותבונה ודעת אלהים ימצא כמאמרו למעלה ודעת אלהים תמצא על העוסק בתורה כראוי גם שלשתן תחת ממשלתו כי צדיק מושל ביראת אלהים כי בשלש אלה בראם הוא ית':
4(יט) ועל פי דרכו באומרו כונן שמים ולא אמר נוטה שמים גם הקדימו הארץ לשמים ולא תפס לשון התורה בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ יתכן הורנו הפך דעת חכמי התכונה האומרים כי מושב הארץ בעולם במקומה הוא לא' מב' סיבות או שכח כל חלק מהשמים הכדוריים דוחה אותה למטה ועל כן היא באמצע כי אין למטה מנקודת האמצע כי ירידתה מהאמצע לעליה תחשב כי תתקרב אל השמים אשר מהעבר התחתון או שכל חלק מהשמים מקרבה אליו ולמה שהם כדוריים תשאר באמצע. והנה לפי משחז"ל שלחים היו השמים בראשון וחיזקם הוא ית' בשני כאמרו ויעש אלהים את הרקיע שאם לא כן הרי נעשו בראשון וא"כ ביום הראשון טרם יחזקו בשני לא היה להם כח לא לקרב את הארץ ולא לדחותה והיאך היתה מתקיימת באמצע כי הלא בשלישי לא נתחדשה תנועה בארץ רק שנקוו המים שתראה היבשה אך היא במקומה עומדת אך אין ספק כי הוא יתברך תלאה על בלימה ובחכמתו יסדה במקומה ולא בטבע וז"א ה' בחכמה יסד ארץ והראיה כי אחר כך כונן שמים בתבונה שהוא אשר כוננם בשני כלו' ואם לא כן איך יסדה טרם יכונן אותה שעדיין לא הים להם כח לא לקרב ולא לרחק וז"א כונן ולא אמר נטה שהוא על כונניות אשר החזיקם ויכיננם עם הקדימו הארץ לשמים. עוד יתכן בשום שכל והבין למה זה יחס שמים אל התבונה ולא אמר שבחכמה ברא שמים וארץ וגם אומרו לשון התכוננות וגם התייחסו הטל לשחקים ומה זו סמיכות אל בקיעת תהומות אם זה בעת הבריאה וזה בהוה בעולם.
5אמנם אומר ושחקים ירעפו טל מה גם במה שכתבנו למעלה כי שחקים הם למעלה מעולם הגלגלים בעקום רוחניות ששוחקים שם מן לצדיקים לעתיד לבא יהיה טל שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים כמאמרם ז"ל במכילתא פ' יתרו על ארץ רעשה אף שמים נטפו וכו' ונבא אל הביאור והענין בל יקשה עלינו לומר לא יבצר או העולם יתנהג על פי הוברי שמים וכסיליהם או בהשגחה אם הוא על פי המזל ולא בדרך שכר ועונש הלא תפול חלילה א' מעקרי דתנו ואם הוא על פי ההשגחה לכל איש כפי מעשיו אם טוב ואם רע הלא עדיין יבטל חלילה שכר ועונש כי הלא הנולד במזל צדק יחייב יהיה צדיק ולמה ינתן לו שכר וכן אשר יחייב מזלו יענה אולי על פי מעשיו היה ראוי יעשר ויצא ח"ו משפט מעוקל וכן בהפכו וההקש בזה תלי תלים של דברים קשים כגידים ומה גם במאמרם ז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא וכן בעובדא דר' אלעזר בן פדת שאמר לו הוא יתברך אי בעית מחריבנא ליה לעלמא דלמא אתית במזלא דמזוני ועוד שאם הכל תלוי בזכות והשגחה והבחירה חפשית בהחלט ואלו יבחרו כמה דורות ברע ח"ו יתעתד העולם ליאבד כענין דור המבול הלא כמו זר נחשב שאם יקלקלו יתבטל העולם ונמצא פועל ה' בכל העולמות שברא לריק חלילה ואשר צפן לצדיקים לע"ל ואלו בדור המבול לא היה מעביר רוח רחמים על הארץ היה העולם אבד כמ"ש ז"ל ויעבר ה' רוח על הארץ וכו' על כן אמר שלמה בחכמה הנני תוקע לך יתד במקום נאמן והוא ה' בחכמה היא חכמת התורה יסד ארץ כלומר שיתחייב מזה שכל הנהגתה על פי התורה וכשרון המעשה יתקיים כי הוא יסודה אשר בו הוסדה ושמא תאמר הלא נראה שהמזל מחייב לאיש אשר לא כמעשהו ובחירתו לז"א כונן שמים בתבונה והוא שהוא יתברך גם שידיעתו לא תכריח לא יבצר מלידע כל אשר יאות לכל איש ואיש על פי כל אשר יבחר ויעשה על כן על פי אשר היה מעותד לכל איש ראה ויכונן השמים ויסדרם באופן שיגזור המזל על פי כוננות השמים מה שראוי להם ע"פ מעשה כל איש ואיש והאיש שעל פי מעשיו יאות להעשיר מאז הכינו יבא במזל עושר וההקש בהפכו כי לפי מעשהו עתה או לפי הגלגול הראשון כאשר קרה לאיוב כי בזה נחמו אליהוא כנודע וזה יהיה ענין לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא לומר בל יאמר איש אני ארבה זכות ואעשיר שלא בזכות תליא מלתא אלא במזלא אשר סדרו לו מן השמים על פי דעת עליון על ידי בחינותיו כי אל דעות ה' או על הגלגול הקודם או כי ידע הוא ית' כי העושר יהולל החכם ההוא ויבטל מהתורה ולטובתו הביאו במזל ההוא וזה יהיה ענין ר' אלעזר בן פדת שאמר לו הקב"ה אחריב ליה לעלמא לגלגלו שנית שהוא חרבן עולם כי האדם לעולם קטן יחשב דילמא תהיה בחינה לאחר שיולד במזל מזונות וכן יש לפי הכנת נפשו יצטרך לשלמותו להפך טבעו יביאנו במאדים לצרפו אם יהא אשיד דמא או על הקצה האחד להיות מוהל או דיין או בינוני להיות טבחא או אומנא וההקש כאשר במזל צדק שבחינת נפשו צריכה עזר מעט כלל הדברים שעל פי העתיד לכל אדם יולד כונן שמים מאז וזהו אומרו כונן שמים בתבונה שהוא דבר מתוך דבר שמתוך המעותד לכל איש הוציא תכונת השמים מאז:
6(כ) ועל הקושי השני אמר בדעתו וכו' והוא אל יקשה בעיניך איך ברא העולם המתעתד ליאבד ותהיה הבריאה לריק ח"ו ולולא בחירת נח או רחמי שמים בלי היות נח כדאי היה העולם אבד לזה אמר מאז שבחכמה יסד ארץ וכו' בדעתו ית' היה מה שתהומות נבקעו בימי נח וסוף תיקון העולם עד שושחקים ירעפו להחיות המתים כי מאז ידע היה צד לרחם בכח ושיבא הדבר אל התכלית על ידי הטל ההוא והוא מאמר רז"ל שבטל ההוא ישוב לגבל הוא ית' את האדם שענינו אצלי שגם החומר יהיה זך בלי שמרי עכירות מה כי גם מה שיתגבל יהיה בטל רוחני באופן שלא יהיה מבוא ליצר הרע לחול בו כאשר באדם שעה היותו מעשה אלהים גבלו באד עלה מן הארץ ולא בטל שחקים הרוחני וע"כ חטא על הנפש שהיה בו מבוא ליצר הרע וכן אמרו רז"ל במדרש חזית שלעתיד לבא יתבטל היצר הרע והוא מאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם וכו':