רב פנינים על משלי ל:כג

1וגם תחת שנואה כי תבעל שלא מלכו מלכים ביון כי שנואה ושפלה היתה ובמושלה ונבעלה ממלך אז נתגאית להצר לישראל וכן יראה מלשון הרמב"ם ז"ל בהתחלת דיני חנוכה וז"ל כשמלכו יון וכו' נראה שמאז החלה מלכותם כי טרם אלכסנדרוס שהחל להשתרר על ישראל לא היה להם מלכות כי אביו הוא החל כנראה מספר דברי הימים או כי תבעל שניתנה שררה לשר מלכות יון אשר בשמים מה שלא היה מקודם רק אומה שנואה ושפלה מאד ועל הד' ביותר מכל זה שלא יוכל שאת והוא ושפחה כי תירש גברתה שירשה כח טומאת עמלקים את הקדושה ואמלאה החרבה:

2(כב) ויתכן רמז שמתחלת ממשלת כל אחד מאלה רגזה ארץ טרם יעשו הרעה וזהו תחת עבד כי ימלוך כי מאז נגזר והיה עתיד למלוך רגזה ארץ ותחת נבל כי ישבע לחם כלומר לא בלבד מאז העשיר כי אם גם מאז שבע לחם על ידי מרדכי והלואי היה אז מת ברעב ולא היה נשאר להחטיא את ישראל בסעודת אחשורוש כמו שאמרו ז"ל וגורם השמד חס ושלום כמסקנת מדרש חזית שעל כן נכתבה הכליה:

3(כג) וכן תחת שנואה כי תבעל מאז נגזר עליה שתבעל ותקנה שררה וכן ושפחה כי תירש גברתה מאז נתעתדה לרשתה וזהו תירש לשון עתיד וייחס הדבר אל הארץ על כי קיומה תלוי בקיום ישראל הפך כוונת אלה גם על דרך מ"ש ז"ל כי כשהרשע דורך על הארץ היא מתרעשת:

4(יח) או יאמר שלשה המה נפלאו כו' מעין הקודם והוא במה שאמרו רבותינו ז"ל במדרש על והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו שהראה הקדוש ברוך הוא את יעקב שהיה שרה של בבל עולה ע' עוקין ויורד ושרה של מדי נ"ב עוקין ויורד ושרה של יון כו' ושר של אומה אחרת עולה ולא ראהו יורד ותמה ואמר לו הוא יתברך אל תירא כי אם יגביה כנשר כו' משם אורידהו כו' עד כאן. והענין כי קץ נקמת אותה אומה לא נתגלה כד"א כי יום נקם בלבי לבא לפומא לא גלי ועל כן לא ראה ירידתו ואין ספק כי עם היות שראה את שר בבל עולה ע' מדרגות ממדרגות הסולם לא פורש אלינו שהיו ע' מה שעלה רק מאשר ראינו אחרי כן נבואת ירמיה לפי מלאת לבבל ע' שנה וכן בשאר אמנם קודם הנבואה ההיא גם שהיה נודע שהראו ליעקב עליית הד' מלכיות וירידת הג' על פי התורה באומר והנה מלאכי כו' לדעת המפרש כך לא היה נודע שיעור העוקין לנו עד נאמר על פי ירמיה ואחר כך למפרע ידענו כי השיעור שראה יעקב ע' היה ונבא אל הביאור אמר שלמה שלשה המה נפלאו ממני כלומר ממני נסתרו ולא מזולתי כי ליעקב נגלו גם שלא נגלה לו הרביעית כי אנכי כל הד' לא ידעתים:

5(יט) והן דרך הנשר הוא הנשר הגדול נ"נ העתיד למשול על ישראל לא ידעתי דרכו עד כמה עוקין הוא הולך ועולה וכן דרך נחש הוא שורש עמלק המהלך תמיד על הצור הוא אבן ישראל נפלא ממני הילוכו וכו יון אשר לו דרך אניה בלב ים שנכנס אל לב ותוכיות הכל הוא ב"ה וגם בתוכיות עיקרי מצות התורה ג"כ נסתרה דרכו ממני עד היכן יד דרך שליטתו וכן דרך גבר בעלמא הוא עמלק אשר נעשית שליטתו על ישראל דבר טבעי הדרך גבר למשול בעלמה כי כן שליטתו ארוכה ובלתי נגלית אף ליעקב שידע האחרים:

6(כ) ושמא תאמר ומה זה היה שנשתנה גלות החיל הזה שנעלם נקמת מפלת עמלק ויום נקם בלבו יתברך עד התיחס המושל עלינו כגבר בעלמא אל תתמה כי הלא כן דרך אשה מנאפת כדרך שהיה לעלמה הנז' הם הגולים בגלות הד' והוא כי ישראל בהעותנו מתחת ה' אלהינו בגלות החיל הזה היה נאופינו ועוננו כאשה שאכלה ומחתה פיה ואמרה וכו' כן אנו היתה שנאת חנם בתוכנו ואמרנו לא פעלנו און מסתירים השנאה על כן נגד מדה זו נתננו ה' בידי מי שהוא מושל עלינו כדרך גבר בעלמה אשר הוא בלתי נרגש ועושה רושם נסתר מהלכו ויום נקם בלבו יתברך כאשר היתה השנאה בלבנו:

7(כא) ועכ"ז לא נתייאש מן הרחמים חלילה כי הלא תחת שלש רגזה ארץ והתקוממה להם עד שנפלו הם שלשה מלכיות ותחת ד' עם שתסבול יותר לא תוכל שאת לגמרי:

8(כב) והם תחת עבד כי ימלוך הוא נ"נ עבד לסנחריב ככתוב למעלה שעל ידי ג' פסיעותיו בהיותו עבד זכה למלוך ונבל כי ישבע לחם הוא המן שהיה נבל מצמצם לחם בני חילו ולסוף כי ישבע לחם היה שוקל עשרת אלפים ככר כסף על ישראל:

9(כג) ותחת שנואה היא יון כי תבעל וימלכו בה מלכים אשר לא היו מקודם מלכים בה שע"י כן נתגאו על ישראל ועל המקדש ועל אשר לא תוכל שאת בודאי הוא ושפחה כי תירש גברתה היא רומי שבא"י שבצד צפורי שהיא אצל טבריא עוד היום כי תירש את ירושלים ואין ספק כי לא תוכל שאת ואם יתמהמה נחכה לו יתברך: