רב פנינים על משלי ל:כח

1ועל הד' אמר שממית כו' כי הנה העכביש עם היותה בהיכלי מלך לא תבחר להיות בא' מחוריה ועימה אל קירות היכלי מלך יביטו ומצרים תרחיב לה ותהיה היכל מלך לה לבדה לבית כי אם גם שם בידים תתפש לה בית עכביש כי בחרה הסתופף בבית עכביש הקל אשר תעשה מארמון המלך אשר תראינה עיניה כן גם אתה בני עם ראותך מחמדי עין ושכיות החמדה אל תביט בם לעשות מהם עיקר רק עשה לך בציורך בית עכביש לעשות מהעולם הזה עראי ואל יפתוך טובות העולם הזה ועשרו הנחמד למראה:

2(כד) או יאמר כי הנה יאמר איש נוח לו לאדם שלא נברא כי מי זה האיש יספיק להשלים נפשו בעולם הזה בתורה ומצות והלא יטרידוהו וימנעוהו סבות רבות. א' יסורין הבאין עליו. שמת חולשתו שלא יעצר כח להתאמץ לעשותם. שלישית פירוד חלקי תכונתו אשר כונן מהם ומי יוכל עשות יהיו לאחדים הנשמה וחומר היצה"ר והיצה"ט והמה נגדים בעלי הקצוות ומלכו של עולם יתברך אחדותם מידנו יבקש ומי יעצר כח לחברם לכן טוב מזה ומזה לאדם שלא נברא ומה בצע לנפש אשר היתה למעלה בהיכלי מלכו של עולה נהמת מזיו השכינה לבא לקחת לה גוף נגוף ואולי לא תצליח או מעט מזער לא כביר לכן על כל אלה אמר כי הקב"ה ברא קטני ארץ חכמים מחוכמים מאתו יתברך אשר החכימם בטבעם למען ירא אדם וישפוט משפטו ודינו:

3(כה) והוא כי ענין היות האדם מוכה משמש הצרות אשר יכו בו לא יעצרנו מלהזמין לחם אלהיו לעולם הבא כי הלא הנמלים עם לא עז לסבול שרב ושמש רב המכה בם ואעפ"כ יכינו בקיץ לחמם ולא יעצרם שמש הקיץ העצום המכה עליהם עם שהם בורחים מהשמש וכעובדא דחזקיה בגמרא ולכן אתה בן אדם אל יעצרך הכאת שמש הצרות מהכין לחם בית העולם הבא:

4(כו) וגם לא חולשתך לעומת עול המצות הקשה בעיניך כי השפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם ולא ישיתו לב אל הקושי כי מעט מעט יחפרו למו בתים בין צחיח סלע:

5(כז) ועל אמרך כי חלקי חיבור תבונתך נגדיים ובעלי פירוד ואיך תיחדם ראה בעיניך כי הכל בידך וצא ולמד מאחד מקטני ארץ כי מלך אין לארבה יקנה להם אחדות ואף על פי כן ויצא חוצץ כלו באחדות אחד ומה גם אתה האיש הנלבב שיעזרך רוח מבינתך:

6(כח) ושמא תאמר כי גם שתתקן הכל הלא מצער היא אשר תיטיב לך והלא טוב היה לנפשי עודנה עומדת לפני ה' מאחרי בואה פה כי שם היתה בהיכל מלך מלכי המלכים הקב"ה ונוח לו לאדם שלא נברא הלא גם תלמד מקטנת ארץ זולת אלה והיא כי הנה שממית בידים תתפש לעשות לה בית עכביש ממעשה ידיה עם שהיא בהיכלי מלך ולא תאבה להיות בא' מחורי ההיכל ותהיה לה ההיכל לבית ועיניה אל קירות ההיכל יביטו וטוב לה אז מהביט והסתופף בבית עכביש אך יורה כי טוב לגבר בית עכביש ממעשה ידיו מהסתופף בהיכל מלך בחנם ומזה תדע ותשכיל גם על הנפש כי טוב לה מלא כף נחת בעולם הבא על ידי מעשה ידיה בעולם הזה מכל הטוב אשר היה לה בהיכלי מלך בחנם:

7(כד) או יאמר ארבעה המה וכו' מקושר אל הכתובים הקודמים שבארנום על הגליות ובא כמדבר אל כל עם בני ישראל אשר בגלות החל הזה המר והארוך אחר אשר דבר על לבם בכתובים הקודמים באמרו תחת שלש רגזה ארץ הם ג' מלכיות ותחת ד' היא הרביעית לא תוכל שאת ובלי ספק כי לא לעולם חוסן ונגאל גם ממנו כמפורש למעלה אמר עתה כי ישיתו לב אל ד' קטני ארץ ומהם יראו וכן יעשו להחיש גאולתם והוא כי בבית ראשון חטאו בשתים ושתיהן בינם למקום והם אחד עברם מל"ת ע"ז וג"ע וש"ד ב' ביטול תורה כי עד זאת הב' האריך להם הקב"ה כמאמרם ז"ל ויתר הקב"ה על וכו' ולא ויתר על ביטול תורה ובבית שמ חטאו בשתים ושתיהן בין אדם לחבירו א' שנאת חנם ב' נמשכת מהאיבה והיא גזל וכמז"ל שהיו עושים בני ירושלם לארשי ביתר כי על כן הדליקו נרות כשנחרב וכן יראה מענין הפריצים לכן לשירחמנו יוצרנו צריך לתקן ארבעתם. והנה על הא' היה מקום יתאנה איש ויאמר איככה אוכל לתקן כל תוקף סוג הרע ההוא העצום ולסגל מצות ומעשים טובים ושמש הגלות והצרות מכה בנו ועל ביטול התורה הלא יתאנה לאמר הלא צריך כח עצום ורב כי היא תושיה מתשת כחו של אדם ואנחנו הורקנו מכלי אל כלי מגלות אל גלות ותשש כחנו ועל השנאת חנם יאמר הלא מלך אין בישראל ולא מנהיג ייחד פרודנו נהיה לכם אחד לו רק איש לעברו פנו כצאן אשר אין להם רועה ועל הגזל הנמשך מזה הנה קשה לפרוש כי הוא דבר שיצרו של אדם חומדו על כן על שתים שהן ארבע אלה אמר שלמה כי הלא הוא יתברך מלפנו מבהמות ארץ קטני הערך למען מהם נקח לעבוד את ה' ולתקן עותתנו אחד לאחד:

8(כה) על האחד אמר הנמלים וכו' לומר לך אל נמלה עצל מלסגל מצות ומעשים טובים לעומת מעשה הרעה אשר עשית בבית ראשון ולא יעצרך יסורי הגלות המכה בך כשמש בצהרים כי הלא הנמלים עם לא עז לסבול חום שמש הקיץ הרב והמה רדופים כל הקיץ אנה ואנה להכין לחמם ולא יעצרם הכאת השמש המכה בם כן גם בני ישראל לא יאות יעצרם הכאת שמש הצרות והגלות מהכין להם לחם אלהיהם הוא לחמם לנפשם בעולם הבא:

9(כו) וכן לא ימנעם החולשה לעומת עול קשה של תורה כי השפנים עם לא עצום ויתעצמו וישימו בסלע ביתם:

10(כז) ועל דבר הפירוד אשר הגלנו בגלות החל הזה אל יתאנו לאמר כי אין מלך להיות לאחדים אחר הנהגתו כי הלא מלך אין לארבה אשר יוציאם ואשר יביאם ויצא חוצץ כלו ולא יפרד אחד מהם מהכלל:

11(כח) ועל הגזל ואשר אבדה האמונה ע"י הפירוד אמר צא ולמד מהשממית שבידים תתפש לה בית עכביש העכור וקל עם שהיא בהיכלי מלך יותר תחפוץ להסתופף בבית עכביש ממעשה ידיה מבהיכלי מלך אשר היא בה אשר לא עמלה בהם ולא תרצה להסתופף בכללות ההיכל והדביר מלא כבוד משכיות החמדה שיהיו לה לבית כן גם האדם ימאס בכל מחמדי עין ובתים טובים מלאים כל טוב אשר לא מלא ויחמוד בבית עכביש ואשר יעשו אצבעותיו ולא על של זולתו ואיזהו עשיר השמח בחלקו: