רב פנינים על משלי לא:ז
רב פנינים על משלי · Rav Peninim on Proverbs 31:7
Open in the reader →1ופירש הטעם על העני האובד אמר ישתה וישכח רישו ועל האבלים מרי נפש אמר ועמלו לא יזכר עוד אשר עמל בו בנפטר ואשר גדלו ועתה יחסר ממנו ולרז"ל שאמרו לא נברא יין אלא לאכול שכר זכותם של רשעים בעה"ז ולנחם אבלים שנא' תנו שכר לאובד הוא הרשע ויין למרי נפש הם אבלים. וראוי לבקש טעם למה נתייחד להם יין בשכרם ועוד כי איך יתן טעם לזה באמרו ישתה וישכח רישו אך יהיה כי הפרוק נותן טעם תדע למה היין הוא שכרו כדי שישתה וישכח שהוא רש מן המצות ולא ישוב כי אין מספיקן בידו לעשות תשובה ועל המרי נפש אמר ועמלו וכו' כמפורש:
2(ב) או יאמר אל תתן לנשים חילך לומר הנה א' מד' דברים הסבה הרעה הזאת שנתאחרת עם בת פרעה ולא שמת לבך אל חנוכת בית ה' בבקר בבקר או היותך בני שאיני כדאית יצא ממני בן הגון על שנעשה על ידי דבר בלתי הגון וזהו מה ברי כלומר מה תתאנה ותאמר שאתה ברי ועל כן יצא דבר בלתי מתוקן מתחת ידך וגם שלזה יש תשובה כי הלא הבן אשר נעשה בלתי מתוקן לא אתה הוא כי מת ואתה נולדת אחרי כן תוכל עדיין לומר שאתה בר בטני שנתהוית בבטן שנעשה בו דבר בלתי הגון וזהו ומה בר בטני כלו' ומה תאמר שאתה בר בטני ועל כן יצא ממך פועל בלתי הגון הלא לעומת זה בהולדתך היה הכל לשם שמים ועל פי דברים רבים שנדרתי לה' צבאות נעשית ואין ספק כי הנולד על ידי כן יצא הגון וכשר וכלו לשמים וזה אמר ומה בר נדרי וטעם ומה הוא בטעם רביע כמגבהת קול ואומר ומה בר נדרי כלומר האם תוכל להתאנות ולומר שאתה ברי או בר בטני ומה תוכל לומר שאתה בר נדרי ודומה לנדרי נולדת שמא הייתי נודרת בדברים שלא יאותו כאשר נשי אביך שהיו נודרות שימלכו בניהם זה אינו רק שתהיה כשר ואם כן על זה אין לך תשובה בני:
3(ג) ואם תאמר טענה ב' שהנשים הטעוך הלא איש אתה ומי כמוך בדרכיך ראוי למחות ולהוכיח ביד מלכין הנותנים חילם לנשים ואיך תשא פניך למחות מלכין בדרשותיך וקבוציך שאתה מקהיל קהלות ודורש ומוכיח לרבים ולמלכי ארץ כי על כן נקרא קהלת כמו שאמרו ז"ל וזהו אל תתן לנשים חילך אחר שודרכיך הוא למחות מלכין בנו"ן פשוטה בסוף תיבה לרמוז מלכין הנותנים חילם לנשים ודבקים בהן ואיך תוכיחם ותמחה בידם ותאמר שאתה תרבה ולא תסור ולא הם ואיך תמחה בהם ואתה לא נאה מקיים רק נותן לנשים חילך:
4(ד) ואם תענה ותאמר טענה ג' לומר כי לא דרך נשים עכבך במטה רק דרך מלכים שהוא לישן עד ג' שעות וכן עשית כי אם שבהכנת הקימה ולבישה ויתר הכנות והלוך נתקרב הקרבן בד' שעות גם זו אינה טענה כי אל למלכים למואל כלומר אל למלכים יש לך להדמות כי אם למו אל תדמה כי קדוש תהיה כי קדוש הוא ואינך כשאר מלכים ואם תענה טענה ד' לומר שהיין בוגד בגד בך גם זו אינה טענה כי אל למלכים שתו יין כלומר אין צריך לומר אתה כי למואל אתה שאינך דומה לשאר מלכים כי גדול גדרך מהם כי אם גם לכל כלל המלכים אל למלכים שתו יין ולרוזנים הם ת"ח אל להם גם כן לומר אי שכר כלומר איה שכר כמה דאת אמר איפה לקטת היום שהוא כאומר איה איפה:
5(ה) פן ישתה המלך וישכח מחוקק בספר אשר עמו כמה דאת אמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו ולרוזנים הם ת"ח לא יאות לשום אחד מהם שכר פן ישנה דין כל בני עוני שיטעה בדין:
6(ו) ושמא תאמר והלא היין משמח אלהים ואנשים וטוב להעביר עצבות המעכב החכמה דשמעתא בעיא צילותא לזה אמר תנו כו' לומר תנו אותו לעצבים בעצם והם האובד בעניו ומרי נפש באבלותם מרים מצד נפש שחסרה מהם:
7(ז) שישמחו על ידו שישתה האובד מבלי לבוש וישכח רישו ומר נפש עמלו לא יזכר אך המלכים עשירים הם ואין להם צורך לשכח הריש וגם לא עמל שעמלו לא יזכר עוד ואם כן תנו אותו מאתכם לאלה העצבים בעצם ולא לכם שאם יצוייר יקרה לכם עצבות מה הוא מקרה ולא עצמי:
8(ג) עוד אפשר באומרו ודרכיך למחות כו' לומר אל תתן כו' שעל ידי כן ודרכיך יהיו למחות מלכון כלומר ראויים למחוח בידך ולהוכיחך לא בלבד המלכים השלמים כי אם גם מלכין חסרין המשולים לנשים וזהו הנו"ן פשוטה:
9(ד) עם היות שאל למלכים למואל כלומר שאין צריך לומר מלכין חסר בנו"ן כי אם אף המלכים שלמים במ"ם אל להם לדמות למואל וזהו אל למלכים למואל וכ"ש שיבא לגדר יהיה למחות בו מלבין חסרים ואם היין גרם אל למלכים שתו וכו' כמפורש למעלה: