רב פנינים על משלי ו:כג

1כי נר מצוה וכו'. אחר אמרו בהתהלכך תנחה אותך שהוא כי בחייו שהולך אל בית עולמו תנחנו מהכשל בעון חל עליו חובת ביאור ב' דברים אחד למה תלה הדבר בתורה ולא במצוה שגם היא תנחגו בדרך אמת כי מצוה גוררת מצוה. שנית לבאר מה הן המכשולות שבדרך צריך שהתורה תנחנו לסלקן על כן על האחד אמר כי נר מצוה וכו' לומר הלא העה"ז כמדובר בסמוך דומה לדרך אשר ההולך בה נכון למועדי רגל כי בה חושך ולא אור וכשול יכשל אם לא בנר לרגלו או באור יום והן אמת שאור נר לא יגיה אור כחום צח כי לא ימלט מהכשל אם לא בהיות עיניו על דרכיו תמיד ולא יסיח דעתו אמנם ההולך בדרך ההוא בשחר פרוש על ההרים לא יירא מרבבות צנים פחים ומכשולות אין מספר כי לאור יום יראה בעיניו ונשמר מכל דבר רע גם כי ילך לתומו כן הדבר הזה כי הלא דרך החיים אשר צוה ה' נלך בו גם כי מחוז חפצו עין לא ראתה רב טוב הצפון לבני ישראל הלא בדרך בראשיתו הנה בו מכשולות אשר פושעים יכשלו בם כמדובר למעלה מרז"ל כי דרך החיים ראשיתו מחשכים ומכשולות שבהן קל לטעות ומה גם בראות צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים וכיוצא בדבר הזה ואשר אין אתו מצוה תגן עליו הלא ידמה להולך בחושך ולא נגה לו להאיר לו לינצל ממכשול בהטות מהדרך הטובה מראותו כי אזלת יד הצדיקים בעוה"ז אך אשר אתו מצוה היא תתיר לו בצד מה לבלתי יכשל כי זכותה תגן בעדו כהולך באורח מכשול ונרו בידו אמנם עדיין אין לבו בטוח כי בלעדי שאפשר עבירה תכבה הארתה גם לא לכל עון ולכל חטאת תסכן לו שלא יאונה לו כל און וגם שלא ינצל זולתי בהיות עיניו תמיד על דרכו בלי היסח הדעת אמנם אשר אתו זכות תורה הלא ידמה לאור בקר יזרח שמש ובלעדי שאין עבירה מכבה אור תורה גם יבטח באורה הגדול להשמר מכל דבר רע גם כי ילך לתומו כמאמר ר"מ כל העוסק בתורה וכו' ומרחקתו מן החטא שיורה שתרחיקנו ממנו גם בהיותו קרוב וז"א כי נר מצוה וכו' לומר אשרי מי שעמלו בתורה כי בהתהלכו תנחהו בדרך אמת וכו' כי גם שהמצוה גם היא טובה לו לא יבטח להשמר מכל דבר בהתהלכו בדרך בעוה"ז בהמצא אתו מצות כאשר בהמצא אתו תורה והדבר השני מה הם המכשולות שתורה תנחה אותך בל תכשל הלא הוא כי ודרך חיים הוא דרך החיים הרמוז בתורה ובחרת בחיים היא תוכחות מוסר כי ע"ה ע"י יסורין והן הם החושך ומכשולות כי יתחמץ לבבך כי תראה בראש דרך עבוד את ה' יסורין עליך הלא תבעוט והוא מה שכתבנו מרז"ל כי דרך החיים ראשיתו חושך ומכשולות והן אלו על כן צריך אור תורה שבלכתנו תנחה אותט בל נטה אשורנו בזכותה וכמז"ל אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ואם בא להקפיד ומתורתך תלמדנו ק"ו משן ועין:

2(כב) או יאמר הלא צויתני לעסוק תמיד בתורה שבעוה"ז תנחני ובקבר תשמרני הלא יתחמץ לבבי באמור האם איש או מלאך היא שתנחני בעוה"ז ושתשמרני בקבר ואדרבה בעסקי בה יהיו לי יסורין כר' חנינא בן דוסא ודומה לו ואם כח רוחני כמלאך היא ולמה בהתמידי בה לא תשיחני ואשקוט מנהמת לבי על דלותי לז"א הלא בהיותך בגוף עכור בעוה"ז אינך כדאי שתדבר בך שהיא למעלה ממלאך עד אין קץ כי היא חכמתו ית' בלתי נפרדת ממנו אך כאשר והקיצות בתחיה שאז גופך יהיה זך כמאמר אליהו שהב"ה עושה להם כנפים שהוא אצלי שיהיו זכים כמלאכים בעלי כנפים אז תזכה שהיא תשיחך:

3(כג) ותאמר לך כי נר וכו' לומר דע לך כי בעשותך מצוה היא נר כי עסק בתורה היא מצוה מן המצות כנודע וקיום המצוה שאתה מקיים הוא נר שהוא מלאך מאיר לך כי כל מצוה נעשית מלאך ועל כן אל תתמה שתנחה אותך בעוה"ז ומציאות התורה עצמה היא אור גדול מהמצוה שהיא נר למעלה ממלאך הנעשה במצוה עד אין קץ ועל כן אל תתמה מהיות לה כח לשמור עליך בקבר ועל היסורין ועוני שהיה לך בה ג"כ אל תתמה כי ודרך חיים לעוה"ב תוכחת מוסר:

4(כב) או יאמר הלא צויתיך נצר בני מצות אביך שתדבק במעשה המצות אך אל תטוש מלעסוק בגמרא שהיא תורת אמך רק קשרם וכו' כמפורש למעלה כי הלא בלעדי צורך ידיעת הגמרא אל מעשה המצות כאמור למעלה הלא עסק התורה זכותו רב עד בלי די והנה תראנו כמעט בחוש כי הלא המצוה אינה מגינה עליך רק בשעת עשותך אותה או בלכתך לעשותה או בבואך מעשותה אותה כי הולכי בדרך מצוה אינן ניזוקין וכו' אמנם התורה שאמרתי קשרם על לבך תמיד שיהרהר לבך תמיד בה בהתהלכך אפילו בהיותך מתהלך שאינך הולך בדרך מצות רק מתהלך ומטייל גם שם תנחה אותך וז"א בהתהלכך ולא אמר בלכתך שאלו לא הטפלת רק במצות מה תעשה בהתהלכך ואין מצוה מזומנת לך שם אך ע"י התורה תזכור מאשר למדת ותהרהר ותנצל ולא עוד אלא שגם בלילה שאינך עוסק בה תשמרך כי בשכבך בהיותך ישן בטל מן התורה תשמור עליך מן המזיקין הק"ש שחרית קודם תישן ולא בלבד תועיל לך מה שתקרא טרם תישן לשמרך בשכבך כי אם גם לכשתקיץ כי והקיצות היא תשיחך ויהיה מאמר דוד ע"ה אם זכרתיך על יצועי באשמורות אהגה בך שהוא אם זכרתיך בק"ש על יצועי הלא תפרד נפשי מגופי מתוך ד"ת שאדבר בשפתי גופי שע"י כן חוט של חסד נמשך מאתך בשובה אלי כי בידך אפקיד רוחי וע"י כן בשובה בבקר מאתך אלי תופלג השפע והדבקית עד שאני באשמורות כהוגה ומדבר בך כאלו בי רוח נבואיי שאני כמתנבא ומשיח בך וזה יאמר היא תשיחך שע"י ק"ש שתקרא על מטתך תועיל לך עד שבהקיצך תבא אליך נפשך בשפע דבקות מאתו ית' שכאשר תעסוק בתורה באשמורת תשיג דברים נבואיים כאלו אתה משיח אתו ית' וז"א תשיחך שתשיח אותך עם זולתך ולא אמר תשיח אתך:

5(כג) והנה כל אלה לך ע"י התורה בלעדי מה שאתה צריך אותה ג"כ להאיר לך במעשה המצות כי הלא המצות בלא תורה וגמ' המלמדנו דעת איכה נעבוד את ה' ונעשנה יקולקל המעשה וידמה העושה מצוה ולא ידע פירושה ודקדוקיה אשר בתורה שבע"פ היא הגמרא ועושה מצות אנשים מלומדה כמי שבידו נר בלתי דלוק כי בחשך ילך וכמשל הנזכר למעלה מי הגיד לנו נניח תפילין על קיבורת הזרוע ובמקום התחלת צמיחת שער הראש אלמלא גמרא ובלעדי זה גם לאשר ידע בכל אלה כמה וכמה דקדוקים ויפויי מצוה יעדרו ממנו בבלתי התעסקו בגמרא ובא אל משכיתו חדר בחדר כנודע וז"א כי נר מצוה וכו' והוא כי נר יקרא בכל המקרא הכלי שבו הפתילה כד"א ועשית את נרותיה שהן הבזיכין לומר כי נר בלי אור היא המצוה בהיותה משוללת תורת ה' והתורה היא אור נר המאירה עיני עושה המצוה אשר נעלמו מעיני הבלתי עוסק בתורה רק במצות לבדן וא"כ מכל זה תבאר ותקרב גם עסק התורה עם עשיית המצוה כראשית מחמרי נצר בני מצות אביך ואל תטוש תורת אמך ושמא תאמר הלא יקשה ממני עול התורה על עול מצות כי הלא התעסקי במצות הלא חפצי בם לקנות חיי העוה"ב והנה איננו נקנה זולתי על ידי יסורין כי הוא מהג' דברים שלא ניתנו אלא על ידי יסורין תורה וארץ ישראל ועוה"ב והנה בעסק המצות יש לי הא' היא עה"ב ויהיו לי יסורין ואם גם אעסוק בתורה הלא יוכפלו אלי א' מפאת העוה"ב שנית מפאת התורה ומי יעמוד. אל תחוש כי הלא ודרך חיים תוכחות מוסר כי בשניהם תהיה בטוח בעצם בחיים הנצחיים כאלו אתה הולך מעתה בה וזהו ודרך חיים הם ב' תוכחות של מוסר תוכחת שמצד העוה"ב שע"י מצות ותוכחת שע"י התורה וז"א תוכחות לשון רבים ולכן אל תקוץ בם.