רב פנינים על משלי ט:ו
רב פנינים על משלי · Rav Peninim on Proverbs 9:6
Open in the reader →1ואם יקרה שיתפתה וגם יוכל רוע יצרכם אליכם אל תתיאשו מהתרופה כי הלא עזבו פתאים וחיו ואם קשה הוא משכו וקחו אותו לבהמ"ד וזהו ואשרו בדרך בינה הוא דרך מקום בית ועד הגמרא שהוא הבינה כי אז אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ ומה גם בהשתקע בבינת התורה לעקור מזמות חיצוניות אשר לא כתורתו יתברך:
2(א) או יאמר חכמות בנתה וכו' במה שנקדים מאמרם ז"ל שבנשמות הצדיקים נמלך וברא את העולם וכן אמרו ראה הקב"ה שהצדיקים מועטים מה עשה שתלן מעט בכל דור ודור באופן שהם כעמודי עולם עוד אמרו שכתות הצדיקים הם ז' כמאמרם ז"ל ז' כתות לג"ע וכו' וכן על פסוק ישר יחזו פנימו ופסוק ישבו ישרים את פניך כי ז' כתות הם והגדולה שבהן הם כת ישרים שהם רואים את הפנים כד"א ישר יחזו פנימו ישבו ישרים את פניך וזה ענין מאמרם ז"ל אצלנו באמרם שלעתיד לבא יהיו הצדיקים כחמה ולבנה כרקיע ככוכבים וכו' שהם ז' מיני ספיריות של זוהר ז' כתות הצדיקים לפי הדרגתם. ונבא אל הביאור אמר חכמות וכו' לומר ראה נא כמה הכנות טובות הכינה התורה מפני קיום העולם וצאצאיו כי הלא חכמות הם כחות התורה שבכתב ושבע"פ נתאחדו ובנתה ביתה הוא העוה"ז למען ע"י עסק בני האדם בתורה יחקיים כי בה נעשה ועל דבר כי לא יעדרו רשעים המאבדין את העולם על כן מה עשתה חצבה עמודיה ז' הם ז' כתות נשמות הצדיקים אשר מאיכותם לקיים העולם בהם כנזכר שחצבם מתחת כסא הכבוד לחלקם בכל דור ודור והם כעמודים אשר העולם נכון עליהם:
3(ב) וטרם תמלך ברשמות פן ימאנו לבא מיראתן פן יקלקלו בהתגשמם ונתון בהם יצר הרע על כן טרם יעשה אדם הראם שאם יזכו ייטב להם עד מאד והכין להם שכר ולשמא יחטאו כי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא לכן הפשירה להם הדין וזהו על הא' טבחה והוא מאמרם ז"ל כי מאז הכין לויתן סירס את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא שהוא התחלת הכנת שכר כנודע ענינו ליודעים ועל דבר העונש מסכה יינה למה שיצר לב האדם רע והוא המאמר שהזכרנו למעלה שאמרה תורה לפני הקב"ה אם אינך מאריך אפים לא יתקיים האדם עד שאמר לה הב"ה שעל כן נקרא ארך אפים שיאריך להם. נוסף על זה ארז"ל שתחלה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין ראה שלא היה מתקיים ושיתף עמו מדת רחמים וזהו מסכה יינה ולא עוד אלא שאף ערכה שלחנה הוא ג"ע של מטה שעליו נאמר תערוך לפני שלחן וכו' ונברא בשלישי טרם יברא אדם כמאמרם ז"ל בב"ר:
4(ג) ואחר כל ההכנות האלה שלחה נערותיה תקרא הם הנשמות לימלך בם ולאמר להם נעשה אדם על גפי מרומי קרת הוא עולם הנשמות כמבואר למעלה:
5(ד) עוד שנית עשתה כי אצ"ל כל חכמי לב הבאים אל העוה"ז כי אם מי פתי שתראה יסור הנה אל העוה"ז ותראהו פתי חסר חכמה וכן חסר לב דע שמלאתו את החכמה טרם בואו הנה כי הלא מאז אמרה לו:
6(ה) לכו מעל גפי מרומי קרת הוא עולם העליון אל ג"ע של מטה ולחמו בלחמי הוא לחמה של תורה הפשטיי ושתו מיין מסכתי הם דברים ממוזגים מפשט וסוד כמאמרם ז"ל שטרם בא הקטן אל העוה"ז מלמדין את נפשו בג"ע כל התורה ולכל הפירושים לא אמר לחמו מלחמי ומיין וכו' רק בלחמי וביין על דבר כי אין הלחם והיין הוא נחסר ממנו מה שלוחמים ושותים ממנו כיין הטבעי שבאכול איש חצי ככר לחם יהיה הנותר חסר:
7(ו) עוד ייעצוהו שאם יתפתה בעוה"ז ישוב ויתקרב אל התורה וזהו עזבו פתאים וכו' כמפורש למעלה באופן שע"י כן הוא מוכן להשכיל להיטיב בעוה"ז לולי הטייתו הרעה לבחור ברע מעצמו וכל ההכנה הטובה ההיא תכין לנו התורה כי היא טובה לנו מאב לבנים:
8(א) או יאמר בנתה ביתה ג"ע של מעלה כי שם ביתה המתיחס אליה באמת ואמר ראו נא מה גדלו מעשיה להפליא חסדה לנו בהמציאה המצאות להעלותנו אל האושר העליון כי הלא חכמות שבכתב ושבע"פ היו לאחדים וטרם תנתן לנו הקדימה ובנתה והכינה ביתה המיוחד לעוסקים בה הוא ג"ע של מעלה יחוייב ע"י כן שם ימצאו ושם יהיו המחזיקים בה ולהיות כי מי יעלה באור ה' תחת כסא הכבוד בעצם בפעם א' על כן חצבה עמודיה שבעה הם ז' היכלות הידועים כעמודים אשר בית ג"ע העליון נכון עליהם ואשר לא יזכה מיד לעלות בהר העליון יהיה בתחתונים איש ואיש לפי מעלתו ומדרגתו ומשם יעלו כמאמנם ז"ל בס' הזוהר כאשר חילקו בהם מדרגות לאוהבי שמו ית':
9(ב) ושמא תאמר הלא לעומת זה הכינה מאתמול תפתה הוא מיום שני של בריאה ואיה אפוא יתרון אהבתה אותנו והיא הקדימה פורענות טרם אדם יולד על כן אמר גם שטבחה טבחה הוא גיהנם בשני ראה והביטה לעומת זה כי טרם תבראנו מסכה יינה ביום הקודם והפשירה מדת הדין ברחמים כד"א ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים כי ביום הראשון שיתפה מדת רחמים למדת הדין באופן כי גם שברא אח"כ גיהנם הלא הקדימה תיקונו וימזגנו בטרם בא ואף ערכה שלחנה הוא ג"ע הארץ קודם ליום ראשון כי הוא מז' דברים שקדמו לעולם:
10(ג) ולא עוד אלא שהשתדל בכל מאמצי כח להצילנו מדינה של גיהנם במועצות ודעת כי הלא מטרם יבאו נערותיה הם הנשמות אל העולם הזה שלחה ותקרא אותן למעלה על גפי מרומי קרת שהוא למעלה מעולם הנשמות כמפורש למעלה:
11(ד) ואין צריך לומר הגדולות באיכות כי אם אפילו מי פתי שתראה יסור הנה אל העולם הזה וחסר לב כבר אמרה לו מטרם יבא:
12(ה) לכו לחמו בלחמי וכו' לכו אל העולם השפל ולחמו בלחמי הוא לחמה של תורה ושתו וכו' כמפורש למעלה ואם ישיאכם יצרכם לחטוא עזבו פתאים כו' באופן שכל ישעה וכל חפץ להנחילנו עולם הבא ולהצילנו מדינה של גיהנם כי נפלאתה אהבתה לנו:
13(א) עור יתכן יאמר דרוש כתוב אצלנו באורך בביאור בב"ר מה ראה הוא יתברך לקנוס מיתה על כל באי עולם כצדיק כרשע ולא פדאנו מעבור בשלח המלאך המות וייסרנו ביסורין בעוה"ז ונשוב נדבק בו ולא עוד אלא שאמר ר"מ והנה טוב מאד והנה טוב מות אמנם אלהי ישראל אבינו בירר לנו מיתה יפה מיסורין כי אין כמוה להנאתנו ולתועלתנו כי למה שנתעכר חומרנו בזוהמת נחש תעכב זוהמתנו מלקבל בגוף ונפש מערכת שלחנו יתברך מלא דשן אשר הכין לנו לעתיד לבא שנהיה מרכבו אל שכינתו ולא יעצרנו הגשם אשר נפשנו מלובשת בו על כן ראה ויחלק הגוף מהנפש למען יתמרק החומר בכור הארץ ויותך עכירות זוהמתו ומה גם בארץ הצבי וישוב יבנה זך ונקי מכל סיג לעתיד לבא בחברת הנפש וגם הנפש ביני וביני תעלה במעלות ותתענג בדשן עם אלהיה ונבא אל הביאור אמר חכמות בנתה ביתה העליון חצבה וכו' כמפורש בקודם:
14(ב) ושמא תאמר הלא לו אהבתני תורתי למה לא מגעה מכללותינו רק את המות הזה כי למה נמות לעיניה ולא יסרתני ונחיה לפגיה על כן השיבה רוח הקדש ותאמר גם שטבחה טבחה ותגזור מיתה על עברם צוויה אשר צותה על אבינו הראשון ואין נקי מכל יוצאי חלציו לא משנאה חלילה כי הלא שתים טובות עשתה לנו בזה אחד שמסכה יינה ועל ידי המיתה נכתה את האדם מתוקף הדין שמיתה מכפרת ומוזגת הדין מה שאין כן אם היה חי לעולם שהיה לרעתו כי על כן מנע את האדם מלאכול גם מעץ החיים פן וחי לעולם וירבו ויחזקו מוסריו וזהו מסכה יינה נוסף על זה אף ערכה שלחנה לגוף ולנפש לעתיד כי לולא המיתה לא היה איש עולה על שלחן מלך מ"ה בגוף ונפש אחר התחיה כמדובר:
15(ג) ובין זה לזה אין הנפש מפסדת כי הלא אחר ששלחה נערותיה הם נשמות הצדיקים אל העולם הזה עוד תשוב תקרא על גפי מרומי קרת הוא להסתופף תחת כנפי השכינה בשובן אליו אחר המות:
16(ד) ואל תאמר בלבבך הלא זה יהיה לקדושים אשר בארץ המה אך פתיים המתפתים אחרי יצרם וחסרי הדעת להבין דרך ה' ללכת בדרכיו נוח להם שלא נבראו כי לא יאכלו בטובה הנז' על כן אמר גם אלה פקחה עיניה תורתנו הקדושה ומי פתי אשר תראינה עיניך יסור הנה לעולם הזה וחסר לב כבר מאז אמרה לו לכו לחמו בלחמי כו' כמפורש למעלה לבלתי יחטא ועל כן אם חטא על הנפש הוא הפסיד לעצמו:
17(א) עוד יתכן יאמר הנה חכמות התורה היו לאחדים ובנתה ביתה של עה"ב וחצבה עמודיה שבעה הם תורה שבכתב ושבעל פה היא המשנה נביאים כתובים אגדה דבר קטן הויות דאביי ורבא הוא הלמוד דבר גדול מעשה מרכבה הם ז' עמודים אשר בית העולם הבא סמוך עליהם להתקיים למחזיק בם ולעלות בהם אליו:
18(ב) ולא עוד אלא שלמחזיקים בם לא ישליט את השטן יהרגנו רק כח קדושה הוא ימיתנו כמפורש בספר הזוהר וזהו טבחה טבחה כלומר כאילו היא טבחה טבחה הוא כח קדושה המשתלשל ממנה מלאך קדוש כנודע ליודעי חן ולא זר ואת הנפש מסכה יינה כי גם שלא תעלה מעלה מעלה למה שדבקה כמעט בחומר לא יבצר ממנה שמחה ממוזגת לפי ערכה כנודע לחכמי האמת אף ערכה שלחנה בג"ע אל הרוח עד כה דברתי לבעלי נפש ורוח:
19(ג) אך אם שלחה נערותיה הם נשמות מן העולם העליון שהוא לבני עליה כי לא כל אדם זוכה לנשמה כנודע מספר הזוהר הנה לאנשים ההם הלא אחרי כן במותם תקרא על גפי מרומי קנית הוא מעלה מעלה כי קרת הוא העולם הזה ומרומי קרת הוא עולם הגלגלים ועולם המלאכים שהם שתי מרומים שעל הקרת ועל גפי יהיה למעלה מהדרגות היכלות של מעלה ממרומי הת' עד הראש לכולם הוא ג"ע העליון גדול מאד:
20(ב) עוד כוון כי לאשר לא שלחה לה נשמה טבחה טבחה כי המיתה לטבח תתיחס:
21(ג) אך לאשר שלחה נערותיה הם הנשמות תקרא כאלו אין שם טבח רק קריאה כמזמן קרואים לסעודה בלי הרגש מיתה. מי פתי וכו' עזבו וכו' כמפורש בקודם: