ביאור יש"ר על התורה, דברים טז:ג
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Deuteronomy 16:3
Open in the reader →1לא תאכל עליו חמץ, לא בא להזהיר שלא ימצא חמץ בעת שחיטת הפסח, כי לא הזכיר בפרשה זאת יום ארבעה עשר ושחיטת הפסח כלל, אבל הזכיר עשיית הפסח בלילה, כלומר אכילתו ואכילת המצה עליו, ולזה כיון באמרו לא תאכל עליו חמץ, פי' מלת עליו על אכילת הפסח, שלא תאכל עמו חמץ:
2לחם עני, לזכרון העני והשעבוד:
3כי כחפזון יצאת, טעם אכילת המצה הוא לזכרון הנס הנעשה לישראל שלא החמיץ בצקם בצאתם ממצרים בחפזק כמו שביארנו (שמות י"ב ל"ט), ואע"פי שכבר נצטוו לאכול מצה בהיותם במצרים, זה היה ע"ש העתיד, כי ידע השם שיוציאו בצקם טרם יחמץ, ובזכות ששמרו מצות ה' והיו זהירים מאד בבצקם לאפותם מצות לולי שנדחפו לצאת קודם אפייתם, לכן הפליא ה' לעשות עמם נס שהבצק שהוציאו לא החמיץ, א"כ החפזון שנהגו במצה היה להם לזכות, ובשכר החפזון נעשה להם נס, והמצה שנאכל כדורות זכר לחפזון ההוא: