ביאור יש"ר על התורה, דברים ב:ה

1אל תתגרו בם, כמו יגרה מדון (משלי כ"ח), וענינו הסכסוך והריב:

2עד מדרך כף רגל, אפילו חלק קטן מקום דריסת כף רגל לא אתן לכם:

3כי ירשה לעשו, כלומר השם נתן בלב עשו ללכת להלחם עם בני שעיר החורי, וסייעו במלחמה ההיא עד שהשמידום וישבו תחתם כי כך כיונה החכמה העליונה לתת את הר שעיר ירושה לעשו, וכן בעמון ובמואב הזכיר הכתוב הירושה שנתן השם להם, וכל האזהרות האלה הוצרך משה להודיע עכשיו, פן ירך לבבם לאמר, אם חפץ הקב"ה לתת לנו נחלה והיכולת בידו, למה לא הוריש לנו אלה האומות שעברנו דרך עליהם? לכך הודיעם עכשיו שהשם לא חפץ בדבר כי נתן לשלשת האומות האלה ירושתם, ואין לישראל זכות אלא בארץ כנען שהבטיח ה' לאבותם, וטעם שנתן ה' ירושה לעשו ולבני לוט, לכבוד אברהם שקרובים היו: