ביאור יש"ר על התורה, דברים ב:ז

1כי ה' אלהיך ברכך, ומאחר שיש לכם ברכת ה' אין ראוי שתזונו מממון אחרים בחנם:

2בכל מעשה ידך, שנתברך עמהם הצאן והמקנה אשר הוציאו ממצרים, וזהו מעשה ידיהם, שהיו מטפלים במרעה הבהמות וילדיהן והכל נתברך בידם בעזר האל כענין מעשה ידיו ברכת מחנהו פרץ פארץ (איוב א' י'):

3ידע לכתך את מדבר הגדול הזה, מלת ידע הונח כאן על האהבה והחנינה, והענין שספק צרכיך במן ושלו ומי הבאר עד שלא חסרת דבר מן הצריך להולכי ארחות, וא"כ אל תרע עיניך להוציא מעט מרכושך ומנכסיך בעבור אוכל ומים שתקנו מאחיכם בני עשו, כי כמו שלא חסרת דבר בארץ ערבה ושוחה, כן ראוי לך להאמין שלא תחסר דבר עתה שתבא אל ארץ נושבת, והנה כן היה שקנו מבני עשו לחם ומזון, שנאמר אוכל בכסף תשברני וכו' כאשר עשו לי בני עשו: