ביאור יש"ר על התורה, דברים כא:יז

1יכיר, יודה שהוא הבכור ולו משפט הבכורה ליטול פי שנים:

2פי שנים, שיקח שני חלקים, אם היו שלשה בנים יחשבו שהם ארבעה ויקח שני חלקים, ואם שנים יחשבו שלשה:

3בכל אשר ימצא לו, כי לא יוכל להעלים חפץ מחפציו כדי לתתו בסתר לבן האהוב לו, והבכור יקח פי שנים מן השאר:

4כי הוא ראשית אנו, הודיענו הכתוב בזה כי יש הפרש בין בכור לנחלה ובין בכור לכהן, שהבכור לכהן אינו אלא פוטר רחם, אבל הבכור לנחלה אינו אלא מי שהוא ראשית אונו של האב, ולכן בענין זה שהיו לאיש שתי נשים ושתיהן ילדו לו, אע"פי שכל אחד משני הבנים האלה נקרא בכור לכהן לפי שהוא פוטר רחם לאמו, מ"מ אינו בכור לנחלה אלא מי שנולד ראשון, לפי שהוא ראשית אונו של אביו: