ביאור יש"ר על התורה, דברים כד:יג

1ושכב בשלמתו, כדי שיוכל לשכב בשלמתו, ודבר הכתוב בהווה, כי הממשכן את חבירו על הרוב הוא בבוקר, כדי לבקש טרף לביתו, ואז אין ספק שלא יתן לו כסות היום, כי אם כסות הלילה, ואותו צוה שישיבהו כבוא השמש, וה"ה לכסות יום שיחזירנו ביום להשתמש בו:

2וברכך, ע"י שהחזרת צו העבוט לשכב בו, הנה הוא יברכך כאילו נתת לו דבר משלך:

3ולך תהיה צדקה, ושמא תאמר אין זה מחק המשפט להחזיר העבוט מבלי פרעון, לכן אמר שהיא צדקה וחנינה לפנים משורת הדין, והש"ית יחשבה לך לצדקה: