ביאור יש"ר על התורה, דברים כד:יט

1כי תקצר קצירך, אמרו בספרי קצירך פרט לשקצרוהו גוים:

2ושכחת, אין צווי שישכח, אלא אם תשכח לא תשוב לקחתו:

3עמר, לפי שבפ' קדושים צוה על הפאה והלקט שהם דבר מועט, אבל אם ישכח עומר שהוא יותר על הפאה והלקט הייתי אומר שמותר לשוב לקחתו, ת"ל עומר:

4בשדה, לרבות את הקמה:

5לגר ליתום ולאלמנה, וה"ה לכל העניים, אלא שזכר את אלה, לפי שעל הרוב הם עניים:

6למען יברכך, ואל תרע עיניך בפאה והלקט והעומר אשר תעזוב בשדך מלבד התרומות והמעשרות אשר תתן מתבואותיך כי בשכר זה יברכך ה':