ביאור יש"ר על התורה, דברים כד:ד

1אחרי אשר הטמאה, מלת הוטמאה מורכבת מבנין הפעל והתפעל, כי בבנין הפעל לבד היה אומר הָטְמָאָה, ובבנין התפעל לבד היה אומר הִתְטַמָאָה, וידענו שבנין הנעל יורה על פועל הכרחי וע"י אמצעיים, והתפעל יורה על מעשה דמיוני שאינו כפי האמת, כמו יש מתעשר ואין כל (משלי י"ד י"ב) וכענין שכתבנו על מלת הכבס (ויקרא י"ג נ"ה), לכן הורכבה מלת הטמאה משני בנינים אלו, כי לפעמים יש כאן טומאה באמת, כגון שגרשה בעבור איזה חשד שהיה לו עליה, ועכשיו שישוב לקחתה מגלה דעתו למפרע שחשדה על שקר, ונמצא הגט בטל לפי שהיה על תנאי זה, ונשואין השניים לא תפסו כלל ונטמאה בבעילת השני וכנגד זה בא בנין הפעל, אבל לפעמים אין כאן טומאה, כגון שלא גרשה בעבור חשד ולא על שום תנאי, אלא כי לא מצאה חן בעיניו, ואז תפשו בה קדושי השני, ואפילו הכי גזירת הכתוב הוא שלא ישוב בעלה הראשון לקחתה, אע"פי שאינה טמאה אלא כפי הדמיון, וכנגד זה בא בנין התפעל:

2כי תועבה הוא לפני ה', אע"פי שבשקול דעת האדם אין בזה תועבה, שהרי בעלה הראשון גרשה כדין, והותרה להנשא לשני, ועכשיו שנפטרה גם מן השני כדין בגט או במיתת בעלה מדוע לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה? הנה לפני ה' נקרא זה תועבה מטעם נעלם מדעתנו:

3ולא תחטיא את הארץ, להזהיר ב"ד על כך: