ביאור יש"ר על התורה, דברים כו:ה

1וענית, כל ענייה היא הרמת קול כעין שיר, והונח על המשוררים במקהלות, העונים אלו לקראת אלו, ומשם הושאל על כל הרמת קול בשיר:

2ארמי אבד אבי, מלת אובד מהפועלים שאינם יוצאים, ואילו היה ארמי על לבן היה הכתוב אומר מאביד או מאבד, ועוד מה טעם לומר לבן בקש להאביד אבי וירד מצרימה, ולבן לא סבב לרדת למצרים, לכן יראה שהכתוב מדבר באברהם ויעקב אבות האומה, ומלת ארמי הוא תואר לכל אחד מהם בעבור היותם גרים בארץ ארם, ואל יטעון הטוען איך יקרא יעקב או אברהם בשם ארמי, כי כמהו יתרא הישמעאלי והוא ישראלי, ומלת אובד ענינו תועה, כדכתיב תעיתי כשה אובד (תהלים קי"ט), וכן צאן אובדות היו עמי (ירמיה נ' ז'), והכונה לומר שהאדמה אשר הם יושבים עליה לא ירשו אותה מאבותיהם, כי ראשי אבות המשפחה יצאו תחלה מארם, כדכתיב אל ארם נהרים אל עיר נחור, ומשם יצא אברהם, ולשם הלך יעקב לישא אשה ושניהם הוצרכו לתעות ממקום למקום, ויזכיר בקוצר הטלטולים והמקרים שאירעו לאבות המשפחה והתלאות שאירעו לזרעם אחריהם, עד אשר הניח ה' להם ונטעם בארץ מבורכה, ארץ זבת חלב ודבש:

3במתי, ענינו מספרי בני אדם:

4גדול עצום ורב, גדול בשם, עצום בכח, ורב במספר: