ביאור יש"ר על התורה, דברים כז:ט

1וידבר משה, יראה שהפסוקים האלה הם כמו הקדמה לענין הקללות אשר יזכור בפרשה, כי ראה מרע"ה שישראל בשמעם כל אלות הברית יחרדו וירך לבבם, לכן הקדים לדבר על לבם באמרו אתה נהיית לעם לה' אלהיך, והוא אוהב אותך, ואם תשמור מצותיו לא תאונה אליך רעה:

2הסכת, אין לו ריע במקרא, וענינו האזין:

3היום הזה נהיית לעם, כבר נהיו לעם מיום מתן תורה, אבל עדיין לא שמעו כל המצות, ועתה שהשלים לבארם אמר היום הזה נשלם כריתת הברית, ומעתה אינו חסר כ"א שתשמור חקיו, לפיכך ושמעת וכו':